נובמבר 2019

זה לא הוגן נכון?

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

טיפול בכעסים | מרכז עוז
אתה נכנס למסעדה, רושם את שמך ברשימת הממתינים ומחכה.
אתה עומד במסעדה, מחכה חצי שעה, מחכה ומחכה, ושום דבר.
ניגש לברר ואומרים לך שעוד מעט מתפנה.
מחכה ומחכה, עוברת שעה תמימה, ושום דבר.
מברר ואומרים לך, מצטערים, אנחנו סוגרים, תבוא מחר.
נראה רק הוגן שתצפה למקום שלך,
ולא קיבלת אותו.
זה מכעיס.
כי ככה זה, אנחנו מצפים בסך הכל להגינות,
ולא תמיד מקבלים אותה.
וזה מכעיס.
ויש מקום לבטא את הכעס. לא שתמיד זה עוזר,
אבל אפשר לבטא כעס גם בצורה הגיונית מבלי לצאת מגדרנו.
וזה עדיף מאשר לצבור את המתח בפנים.
 
וכמה אפשר לכעוס? אפשר גם להתפוצץ מכעס בסוף…
ואם נעסיק את עצמנו בכל חוסר ההגינות שיש בעולם,
בטוח נתפוצץ מכעס. וזה לא עוזר לשום דבר, גם לא להגינות שאנחנו כל כך רוצים.
 
נניח שאני לא כועס, נניח שאני רק מאוכזב.
גם אכזבה יכולה לטמטם בן אדם…
כמה אפשר להרגיש אכזבה, אכזבה על אכזבה על אכזבה,
הרי זה יכול להפוך לסיוט מתמשך.
 
תנו לי לספר לכם על הגישה שאני הולך איתה.
אני עדיין כועס ומתאכזב לפעמים, וזה בסדר,
לא אני רוצה להפוך לבודהה או משהו.
אבל אני כבר לא נתקע בחוויה של כעס או אכזבה,
אני ממשיך לזרום…
 
הבנתי שאפילו הגינות זה לא משהו שכדאי לצפות לו.
מה שכן אפשר וכדאי זה להזמין.
להזמין את כל מה שאנחנו צריכים ורוצים,
הגינות, אהבה, חופש, שלווה, נוחות, שייכות, הרמוניה וכו'
והסיכוי הכי גדול לקבל את זה,
מתאפשר כשמפסיקים לצפות לזה
כאילו זה משהו ש"חייב" לקרות.
שום דבר לא חייב לקרות,
שום דבר לא מובן מאילו.
 
הזמנת מקום במסעדה, ולא קיבלת ?
זה בסדר אם תכעס קצת,
אבל אל תמשיך לבזבז את הזמן שלך בכעס ואכזבה,
תמיד יש מקום אחר שאפשר להזמין.

‍‍‍‍‍‍
לחצו כאן לקריאה נוספת על שיטת המקור לרוגע פנימי להחליף ציפיות בתקווה בריאה

אהבתם? שתפו: