מרץ 2022

למה "להיות נשגב" זה המצב הגרוע ביותר

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

מתוך המצוקה של הנחות, לא נצליח לראות את הדחף להיות נשגב כדבר טיפשי ולהפך – זה יראה כמו הפיתרון לכל הבעיות.

שואלים אותי לא מעט: "תראה את האנשים בעולם, כולם מתנהגים לפי כללי המשחק של הנשגב, ונראים בסדר גמור, מקימים משפחות, מצליחים, שמחים ונהנים מהחיים. מה בדיוק הבעיה?".

הביטחון המדומה של הנשגב עובד בדיוק כמו בועה – ככול שהיא גדלה כך הסיכוי שהיא תתפוצץ גדל וכמו כל בועה שמתנפחת, הקליפה הופכת דקה ושברירית יותר ויותר עד שהיא מתפוצצת. במילים אחרות, ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, התלות שלנו ביחס הופכת גדולה יותר, ולכן הפגיעות הופכת גדולה יותר. מספיק מילה או מבט אחד שייראה לנו "לא מספיק מכבד" ובשניה אחת זה עלול להרוס את כל השקט הנפשי והביטחון שהרגשנו קודם.

 

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, המאמץ לעשות רושם עולה בהתאם, כי צריך להחזיק יותר ויותר אספקה זורמת של יחס מאחרים דרך תחזוקה של כל האמצעים לרושם. מספיק שאמצעי רושם אחד משמעותי ייפגע, האספקה של היחס מאחרים תפגע וזה ירגיש כמו סוף העולם.

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, נדמה לנו שאנחנו משקיעים בעצמנו, אפילו נשקיע בבריאות, בקריירה, במראה ובדברים נוספים, אבל למעשה נפעל כאסירים של הדחף לעשות רושם, ולא בחופשיות מתוך הרצון האמיתי שבנו. בנוסף ההשקעה בבריאות אף פעם לא באמת תהיה מדויקת, כי הנשגב מביא איתו המון לחץ ומתח שאינו תורם לבריאות, אלא להפך.

 

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, נדמה לנו שהמודעות שלנו גבוהה, כשלמעשה זה בדיוק להפך: אנחנו משוכנעים שהכל בשליטתנו וש"הכל בסדר", אבל המציאות חזקה יותר מ"התפיסה החיובית" של הנשגב – אין לנו באמת את התנאים להשיג את הדרישות של הנשגב, ולכן שוב ושוב נרגיש כישלון והפסד.

 

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, נדמה לנו יותר שחייבים לנו יחס, ולכן נדמה לנו שזה מוצדק לדרוש יחס מאחרים, נדמה לנו שזה מוצדק להתנהג באלימות, וזה לא באמת מה שאנחנו רוצים לעשות. בנוסף, ההתנהגות האלימה מרחיקה אנשים מאיתנו, פחות מתייחסים אלינו בכבוד, וזה הדבר האחרון שהנשגב ציפה לו.

 

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, כך למעשה אנחנו מאמינים שאנחנו נחותים רק לא שמים לב לכך. תמיד האני החיצוני גדל כולו – כשהנחות גדל, הנשגב גדל איתו, או כשהנשגב גדל הנחות גדל איתו. כי התפיסה היא בדיוק אותה תפיסה: "הערך והביטחון שלי תלויים ביחס באחרים". הנשגב רק מדחיק את הנחות, לא באמת מעלים אותו. הנחות אף פעם לא מנגן "סולו", באותו רגע שהוא מתחיל לכעוס על עצמו, הנשגב דורש. לכן ככול שהנשגב גדל, כך אחר כך כשנפסיק לקבל יחס – נרגיש את הנחות גדול יותר בהתאם.

 

זה שאנחנו רואים הרבה אנשים מחייכים ומרוצים כלפי חוץ זה לא אומר שתמיד הם מרגישים כך. בגלל שהנחות ונשגב גדלים ביחד, זה יהיה מצב נדיר מאוד שנחזיק יותר מכמה ימים ברציפות רק בחוויה של נשגב. כמעט תמיד גם כשההזדהות עם הנשגב מאוד גבוהה, בסוף היום לפני השינה, או במצבים אחרים שבהם יש פחות הסחות דעת, הקול של הנחות יחזור להיות חזק ודומיננטי יותר.

הנשגב ירגיש באופוריה גדולה ומידי פעם מסיבה שלא ברורה לו הוא ייחווה חרדה – חרדת שליטה, או כעס רב. בגלל האופוריה של הנשגב והמודעות הנמוכה, יהיה לו קשה לראות שלמעשה החרדה היא לא רק לשלוט בדברים חיצוניים, אלא ממש חרדת ערך ("אני לא שווה הרבה בלי יחס מאחרים"), ומאותה סיבה יהיה לו קשה לו לראות שהכעס שהוא חש על אחרים, זה למעשה כעס שהתחיל בתוכו על עצמו.

 

ככול שאנחנו מאמינים שאנחנו נשגבים, ההתנהגות שלנו למעשה הופכת טיפשית ולא באמת מרשימה במיוחד. היחס שנקבל הופך להיות פחות ופחות אמיתי ויותר ויותר הערצה טיפשית וריקה מתוכן. אנחנו הופכים להיות קליפה, אריזה, תחפושת, חלון ראווה, וזה בדיוק היחס שאנחנו מקבלים – יחס לקליפה. לא יחס שרואה אותך, יחס ל"פאר והכוח" המזויף שיצרת.

 

כשאנחנו מרגישים את הנחות, נכון שנרגיש יותר סבל, אבל לפחות יש לנו חוויה שמשהו לא בסדר ולכן הזדמנות גדולה יותר להבין שאנחנו עושים טעות כלשהי, לעומת זאת כשאנחנו מזוהים עם הנשגב אנחנו משלים את עצמנו שהכל בסדר, לא שמים לב שאנחנו לא מנוהלים מתוך ביטחון אמיתי, אלא למעשה מתוך מתח שרק הולך ומצטבר בתוכנו, ולכן עושים טעויות גדולות יותר וגורמים לנזק גם לעצמנו וגם לאחרים.

אנשים שמודעים יותר להלקאה העצמית של הנחות, נמצאים במודעות יותר גבוהה לעומת אופוריה וביטחון מדומה של נשגב, ולכן במצב אפשרי יותר לעשות שינוי חיובי.


‍‍‍‍‍‍

הקטע לקוח מתוך ספר שכתבתי "הנחות, הנשגב וזה שיודע לאהוב"
למעוניינים ברכישה שלחו לי הודעה למספר 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin