ינואר 2022

שינוי בקפיצה לעומת שינוי בהדרגה

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

ההבדל המהותי בין בקשה ודרישה, הוא ההבדל ביחס שמוביל לשינוי הדרגתי כאשר זו בקשה של האני הפנימי, או שינוי מהיר ("בקפיצה" מהירה) כאשר זו דרישה של האני החיצוני.

הרבה פעמים מרכיבי הרושם הם דברים חשובים וטובים, והבעיה אף פעם לא הייתה איתם, אלא במהירות שאנו מנסים להשיג אותם.

אפשר לצורך העניין לקחת לדוגמא מרכיבים מאוד חיוניים כמו אהבה ובריאות. ברגע ש"אנחנו" (החיצוניים) ממהרים להשיג אותם, אנחנו רק מתרחקים מהם. לעומת זאת, אם אנחנו לא ממהרים להשיג אותם ומתקדמים בהדרגה מתוך הקשבה, כנות וקבלה, אנחנו בהחלט מתקרבים אליהם.

האני החיצוני סובל מהמחשבות של הנחות ואז מתוך הנשגב ממהר להשיג תוצאות שיעזרו לו להדחיק את המחשבות של הנחות.

נכון שמידי פעם יכולים להיות שינויים מאוד חיוביים וגדולים, אבל גם שינוי גדול מאוד שהגיע במפתיע (כי לא בדיוק שמנו לב מה הוביל אליו או גרם לו), לא הופיע בלי סיבה – והסיבה הזו גם היא תוצאה של הבשלה הדרגתית בקצב טבעי (לא מהיר או איטי), הבשלה של כל התנאים שהיו נחוצים לטובת אותו שינוי.

אני זוכר למשל את היום שבו הבנתי שאני מאמין שהיקום לא מתקיים רק במימד פיזי אלא גם במימד של "רוח". זה בהחלט הפתיע אותי כי עד לאותו יום הייתי משוכנע שהכל קיים רק במימד פיזי וחומרי. ברגעים הראשונים נדמה היה לי שההבנה הזו "נחתה למודעות שלי" בלי שעשיתי הרבה, אבל זה לא נכון – המודעות שלי היתה מספיק בשלה כדי להכיל את ההבנה הזו. זה היה שינוי מאוד גדול ומשמעותי עבורי. סביר להניח שכל אדם חווה כמה פעמים בחייו "לפתע" בהירות וצלילות משמעותית הרבה יותר גבוהה מיום קודם. אני יכול לזכור גם פעמים בהם "פתאום" הצלחתי להביע כישרון או יכולת ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שציפיתי. בכל מקרה, גם אם זה מפתיע זה לא אומר שזה שהיה "מהיר" – שינויים חיוביים אמיתיים מתרחשים בהדרגה טבעית ולא במהירות. עקרון זה של בשלות תקף לגבי כל הבנה ותוצאה.

המהירות "האמיתית" היחידה היא זו שמשווים אותה למהירות אחרת שבה הספקנו לעשות תהליך זהה בזמן קצר יותר.

גם אם אנחנו רוצים לפעול במהירות יחסית, אין הכרח למהר לעשות זאת. אם לדוגמא התעוררת מאוחר ואתה יודע שיש לך פחות זמן מבדרך כלל כדי להספיק להתארגן לקראת יציאה מהבית, לכאורה אתה "צריך למהר". אתה יכול לחשוב ולהגיב מהר יותר מבדרך כלל, אבל ברגע שתרגיש לחץ האפקטיביות של קבלת ההחלטות שלך תתחיל להיפגע, ותתחיל לעשות טעויות, דברים יתחילו ליפול לך מהידיים, תתחיל לשכוח דברים, מחשבות יתחילו להתבלבל וכו'.

לפעמים מה שנדמה כמו "לחץ", זה בעצם סוג של אדרנלין שעוזר לנו להגיב באופן אפקטיבי, זה לא לחץ של אני חיצוני. זה לא באמת לחץ, כי אפילו שנפעל במהירות גבוהה יותר מהרגיל, מבפנים נשאר יציבים ורגועים. אפשר לפעמים לראות את זה קורה באופן מובהק אצל ספורטאים או אמנים שמביעים כישרון רב.

התגובה המהירה והאפקטיבית ביותר היא זו שבאה מתוך שקט פנימי. היא מהירה יותר כי אנחנו מתחברים לחוזקות ויכולת הטבעית שלנו באופן חזק ועמוק יותר כשאנחנו בהקשבה, ריכוז ועירנות גבוהה.

הדחף או הלחץ לתוצאה מהירה תמיד מגיע מתוך מחשבה של הנשגב, שמנסה לברוח מהדרמה של הנחות ולהדחיק אותה. (הסבל תמיד נוצר מתוך האמונה שהחשיבות שלי תלויה בכמות ההישגים לעומת אחרים).

האני הפנימי מגיב במהירות בהשוואה לאחרים, או בהשוואה לאיך שהוא עצמו הגיב קודם, אבל לא בגלל שיש לו עניין להשוות את עצמו לאחרים או כי הוא ממהר "להיות נשגב", אלא פשוט כי חשוב לו להיות אפקטיבי יותר – מה שחשוב לאני הפנימי זה ליישם את התהליך על הצד החיוני ביותר שניתן, ולא המהירות שבה "צריך להגיע לתוצאות".  

כשאני נשגב חושב על "מהירות": "אדם אחר הגיע להישג x יותר מהר ממני – אני צריך למהר להישג גדול משלו".

בטבע אין "דחיפות" להגיע לתוצאה מסוימת, בטבע יש תהליך של הבשלה לכל תהליך. אהבה לא זורמת ב"מהירות", אהבה זורמת בקצב טבעי – היא מורגשת מתוך הבשלה אמיתית של תשומת לב אליה. ללא הקשבה, כנות, קבלה, ענווה ונתינה פשוט לא נוכל להרגיש אהבה אמיתית. במקום שבו שני בני אדם או יותר נמצאים בהקשבה, מבטאים את עצמם בכנות ופתיחות, מקבלים זה את זה בגובה עיניים ומבלי למהר לעשות רושם מסוים – מעניקים זה לזה את הנוכחות הטבעית שלהם, הם ירגישו אהבה אמיתית זורמת ביניהם בקלות.

‍‍‍‍‍‍

הקטע לקוח מתוך ספר שכתבתי "הנחות, הנשגב וזה שיודע לאהוב"
למעוניינים ברכישה שלחו לי הודעה למספר 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin