דצמבר 2021

איך לשפר את היחס לעצמי

חלק ב' - תחנות של מודעות

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

לשפר את היחס לעצמי זה אומר להמשיך להקשיב כדי להרים את המודעות. ככול שהמודעות גבוהה יותר החיבור לאני הפנימי גבוה יותר.

אני לא חושב שיש בעולם אדם שיש לו מאה אחוז חיבור לאני האמיתי. גם אם החיבור לעצמנו מאוד גדול, חלק מהביטחון שבנו יגיע מהאני הנשגב. זאת אומרת שחלק מהביטחון שאנו חשים הוא מדומה וחלק ממנו אמיתי.

אם וכאשר יגיע יום שבו נהפוך למאה אחוז מחוברים לעצמנו, לדעתי כבר לא נהיה בני אדם "רגילים" ונהפוך לישויות אחרות לגמרי. אם באמת יש או אין אפשרות כזו, אשאיר לכם בינתיים להרהר בכך, ולקראת סיום אחזור לנקודה הזו.

בפרק "מודעות וביטחון" אני מתאר את הקשר בין ביטחון אמיתי ומודעות אמיתית. אם נדמה לי שאני נחות או נשגב המודעות היא שקרית. לדעתי אין אתגר חשוב וגדול יותר מאשר להכיר בעובדה שאנחנו שווים ביני שווים. ככול שהמודעות לעובדה הזו ברורה יותר, הביטחון יהיה אמיתי יותר, ופחות נצטרך ביטחון מדומה מהאני הנשגב.

בפרק "מי אני באמת" אני מתאר את הקשר בין התפיסה של הזהות האמיתית ובין הביטחון והאהבה שבנו, אהבה שלמעשה מגדירה מי אנחנו באמת, כי ככול שאנחנו מחוברים לעצמנו באמת, ברור לנו שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה רק טוב לכולם, אנחנו מזהים את הכוונה הטובה הטהורה שיש בנו.

וככול שאנחנו מחוברים לעצמנו אנחנו מרגישים אהבה אמיתית מבפנים וגם משדרים אותה החוצה כי זה מה שאנחנו רוצים. אין לנו עניין להחזיק באהבה או לשמור אותה לעצמנו, זה יכול להיות רק דחף של אני נשגב – לקחת בעלות על אהבה מדומה. כשאנחנו מרגישים אהבה אמיתית באופן טבעי אנחנו רוצים לשתף ולחלוק אותה כמה שיותר. זו פשוט המהות האמיתית שלנו.

אנחנו יודעים שאנחנו באמת מחוברים לעצמנו, אנחנו יודעים שהביטחון והאהבה שאנחנו מרגישים אמיתיים, כי אנחנו לא משווים את עצמנו לאחרים, לא נרגיש בדחף כזה כי אנחנו מרגישים שווים. ברגע שנכנסת למודעות חשיבה השוואתית שקושרת בין הערך שלנו לערך של אחרים, זו תהיה חשיבה של הנחות או של הנשגב.

אם אנחנו נכנסים לאופוריה של נשגב, או לסבל של נחות, רמת המודעות נמוכה. מודעות בה אנחנו מרגישים שווים מביאה אותנו לחוויה של שייכות, הרמוניה ואחדות עם המציאות. מודעות גבוהה שבה אנחנו לא משווים את עצמנו לאחרים יכולה להיות יציבה יותר או יציבה פחות.

כמו גלים, המודעות יכולה לעלות ולרדת, אך בסופו של דבר, לטווח הארוך המגמה תהיה ירידה או עלייה של המודעות בהתאם לכוח המגנט/האמונה. לכן מאוד חשוב להשתמש בכוח ההרגל כדי ליצור אמונה/מגנט של אני פנימי – להרגיל את עצמנו להתניה בין יחס תומך לעצמי ובין ביטחון. ההתניה הבריאה הזו מחזקת את המגנט של האני הפנימי ולטווח הארוך המודעות רק ממשיכה לעלות כל הזמן. אנחנו מתרגלים להעניק לעצמנו ביטחון וכך נוצרת ומתחזקת אמונה שהיא גם ידיעה – "אני צריך רק יחס לעצמי כדי להרגיש ביטחון".

בגלל שמודעות היא דבר יחסי ולא תמיד פשוט להעלות אותה לחיבור עמוק עם עצמנו ועם המציאות, כמטפל ידעתי שמה שאני הכי רוצה, זה לאפשר את הגישה הכי פשוטה וברורה לאנשים להרים את המודעות. לנסח דרך מעשית שיוכלו להשתמש בה בבית – לתרגל ולהתרגל להתחבר לאני האמיתי, להרים את הביטחון, המוטיבציה והאהבה האמיתיים. לאורך השנים פיתחתי ודייקתי שוב ושוב את השיטה שאני קורא לה "תחנות", או "תחנות של מודעות". הרעיון הכללי הוא שכדי להרים מודעות, יהיה קל ונכון יותר לעשות זאת בהדרגה, בשלבים, בתחנות.

אלו הן חמש התחנות:

  1. לזהות את המחשבה של הנחות.
  2. לזהות את הנזק שהמחשבה הזו גורמת.
  3. להשתמש בצער כדי לשנות יחס.
  4. קבלה והתחברות לאני האמיתי
  5. אהבה ובקשה

לפני שאתאר מה קורה בתחנות, חשוב להגיד שהתהליך הוא ברובו רגשי ולא שכלתני. זאת אומרת שבניגוד לנטייה לפתור דברים עם הרבה שכל והיגיון, כאן הדרך היא להעניק לעצמנו הרבה הקשבה, בלי לנסות להבין ולהסיק מיד מסקנות או תובנות, ורק בסיום התהליך הרגשי, בתחנה החמישית אנחנו מחדדים את ההיגיון ובוחרים בהחלטה פרקטית שקשורה לחיי היום יום.

זוהי עוד דרך קצרה לתאר את התחנות למודעות גבוהה יותר:

  1. לזהות את ההלקאה העצמית
  2. להרגיש את המצוקה "נחות/לא ראוי" ולהוכיח שהמצוקה קשורה רק להלקאה עצמית.
  3. להרגיש כאב על הפספוס של הרצון/זמן/אנרגיה שנגרם בגלל המחשבה של הנחות.
  4. לקבל את עצמנו יותר ביחד עם – לחץ, אנרגיה ויכולת מוגבלת (ועוד מרכיבי שריון "חלשים")
  5. הכרת תודה/הערכה לעצמי ולסדר מחדש את ההיגיון

הערה חשובה: אני לא מאוד אפרט מה קורה בכל תחנה, כי אני לא רוצה שתתפתו מידי לנסות "לטפל בעצמכם" לבד בדרך הזו מבלי שיש לכם רמת יציבות מספיק גבוהה של ביטחון אמיתי.

מדובר בתהליך מאוד רגיש ועדין שבנוי להנחיה מול מטפל מקצועי, ושרק לאחר הבשלה מסוימת אפשר ליישם גם באופן עצמאי. בכל זאת להבין את הכיוון הכללי של השיטה הזו, לדעתי יכול מאוד לעזור לכולם ולכן אני מתאר אותו.

 

תחנה ראשונה – לזהות את המחשבה של הנחות
אנחנו שואלים בצורה החופשית ביותר מה הכי מטריד אותי עכשיו. מה אני (החיצוני) מספר לעצמי שהכי חסר לי. ואיזה תווית שלילית (חוץ מאשר נחות) אני שם על עצמי בגלל שזה חסר לי?

תחנה שניה – לזהות את הנזק שהמחשבה הזו גורמת
אנחנו עוברים יחד על סוגי הסבל השונים ורואים איך המחשבה הזו יוצרת ומגדילה אותם, עד שברור מאוד שהסבל נוצר בגלל אותה מחשבה. במיוחד חשוב לשים לב שהמצוקה העיקרית היא ש"חסר לי יחס". לא תמיד קל להרים את המודעות להקשר הזה ("חסר לי יחס"), אבל אם ממשיכים להקשיב, ההקשר הזה תמיד (בלי יוצא מן הכלל) מתבהר.

התחנה הזו חשובה באופן מיוחד כי ברגע שברור שהסבל נוצר רק בגלל המחשבה של הנחות ולא בגלל ש"חסר לי יחס מאחרים", מתבהר הצורך האמיתי לשפר את היחס לעצמי לעומת הדחף לעשות רושם כדי להשיג יחס.

בנוסף מתבהר דבר חשוב לא פחות – שאנחנו פוגעים בעצמנו. האני החיצוני היה "שבוי" באשליה שהוא "צריך ללחוץ על עצמו" (לחזק את השריון) באמצעות הטחה של דרישות ותוויות שליליות על עצמו, ולכן הוא החזיק במחשבה של הנחות כאילו היא משהו יקר וחשוב. וברגע שמתברר איזה נזק אדיר המחשבה הזו גורמת, מתעורר הרצון של האני הפנימי לשחרר את המחשבה האלימה הזו. והרצון לשחרר את המחשבה הזו גובר על הדחף של האני החיצוני להחזיק במחשבה השלילית.

תחנה שלישית – להשתמש בצער כדי לשנות יחס
תמיד כשהנזק של המחשבה השלילית ברור, המודעות של האני הפנימי ממשיכה לעלות ואיתה מתעורר כאב אמיתי ואהבה אמיתית. הרצון לשפר את היחס לעצמך עולה באופן טבעי וכבר מעצם ההרגשה של הכאב והרצון האמיתי שבך, ההתנגדות והלחץ מתחילים לרדת, ומורגשת יותר קבלה.

 

תחנה רביעית – קבלה והתחברות לאני האמיתי
כאן למעשה הזמן להתמקד בכוח שיש ביכולת הקבלה. לאט וברגישות אנחנו בודקים אם אפשר לקבל יותר את המרכיבים בשריון שקודם היתה כלפיהם התנגדות רבה.

אם למשל היתה התנגדות רבה לרגש לא נעים כלשהו, כעת נהיה מוכנים יותר לקבל שהוא קיים בנו, ומעצם הקבלה – הוא יתחיל להשתחרר באופן טבעי. ואותו דבר לגבי רמת מוטיבציה או יכולת מוגבלת כלשהי, ברגע שנהיה מוכנים לקבל תהיה עלייה באנרגיה והאפשרות להגדיל את היכולת תגדל. בשלב הזה (כמו בכל שלב) יכולים לעלות התנגדויות – מחשבות נוספות של נחות עלולות "להתערב", אבל זה בסדר, אנחנו נותנים מקום לכל התנגדות שעולה ומקשיבים ביחד להשפעה שלה – שוב עולה המודעות ושוב המוכנות לשחרר את המחשבה השלילית עולה.

בתחנה הרביעית מתחילה עלייה משמעותית של הביטחון האמיתי והאנרגיה – המוטיבציה. מרגישים הרבה מאוד הקלה ושחרור, לפעמים עולה שמחה, צחוק, הכרת תודה.

בתחנה הרביעית, אחרי שהביטחון עלה משמעותית, אנחנו מקדישים זמן גם להתייחס לאני הנחות כאילו היה דמות אמיתית, ולמרות שהוא הביא את המחשבות השליליות וגרם לכל הטעויות והבעיות, אנחנו מקבלים אותו ומכבדים אותו. לפעמים בעזרת דמיון מודרך ולפעמים פשוט דרך שיחה קצרה בלי הרבה דמיון (תמיד נעזר בקצת דמיון כי האני החיצוני הוא כמובן לא אמיתי אלא דמיוני), תלוי מה שמרגיש נכון יותר למטופל באותו רגע.

תחנה חמישית – אהבה ובקשה
זו התחנה עם המודעות הגבוהה והעוצמתית ביותר, שבה אנו מתמקדים בהשפעה האדירה שיש לחמלה ולאהבה שבנו. אנו מקדישים תשומת לב לרגשות הנעימים ולכל החיובי שאנו מוכנים להרגיש. וזה הזמן המושלם לשחרר לגמרי את הדרישה מעצמנו להגדיל את השריון (בשלב הזה הרבה יותר נדיר שתעלה שוב התנגדות). ובמקום הדרישה, אנחנו נשים לב לרצון הפנימי והאמיתי, והמטופל יבטא בקשה אותנטית מעצמו – מה שבאמת חשוב לו באותו רגע.

מודעות של בקשה לעומת דרישה, זה הדבר שמשקף יותר מהכל חיבור גבוה למציאות. אנחנו לא מאיימים על עצמנו שאנחנו חייבים משהו ושאם לא נשיג אותו בזמן מסוים אז נכעס על עצמנו, אלא פשוט מבקשים.

הבקשה הזו, היא לא רק רגשית או "מהבטן", אלא היא גם מאוד מאוזנת וחכמה. ההיגיון בשלב הזה הופך להיות הרבה יותר ברור וחזק.

זה היה תיאור קצר על שיטת התחנות שאני משתמש בה כמטפל. התחנות האלו מבחינתי זו לא רק "שיטה" או "תרגול" כלשהו, אלא פשוט דרך חיים שאני מיישם כדי להמשיך להשתחרר מלחץ שעדיין נגרם מהאני החיצוני – להמשיך להגדיל את הרוגע הפנימי, הביטחון והאהבה האמיתיים שהולכים ומתייצבים כל הזמן. להתחבר לעצמך זה לא רק "תרגול", אלא הרגל טבעי שכדאי שנעשה כמה שיותר. לכן הרבה פעמים אני מציע את המילה "להתרגל" במקום המילה "לתרגל". (למשל אני אומר "תתרגל בבית עם ההנחיה שקיבלת").

‍‍‍‍‍‍

הקטע לקוח מתוך ספר שכתבתי "הנחות, הנשגב וזה שיודע לאהוב"
למעוניינים ברכישה שלחו לי הודעה למספר 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin