הפרעת חרדה מוכללת

צלצלו או השאירו פרטים

הפרעת חרדה מוכללת: הסיבות, התסמינים ואפשרויות הטיפול

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

הפרעת חרדה מוכללת היא מצב בריאותי נפשי כרוני המאופיין בדאגה וחרדה מוגזמת ומתמשכת לגבי היבטים שונים של החיים, לעיתים ללא טריגר מסוים שהסובל שם לב אליו. זה משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, וגורם למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד היומיומי. מאמר זה נועד לספק הבנה מפורטת של לחרדה, כולל הגורמים, הסימפטומים ואפשרויות הטיפול הזמינות.

1) סיבות וגורמי סיכון: הגורמים להפרעת חרדה מוכללת הינם מורכבים וכוללים שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. כמה סיבות נפוצות וגורמי סיכון כוללים:

א) נטייה גנטית לחרדה. נוטה להופיע במשפחות, מה שמרמז על מרכיב גנטי. אנשים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה נוטים יותר לפתח חרדות בעצמם. יחד עם זאת, אין ראיות מוצקות ואם מטפלים בסיבות השונות לחרדה, היא בהחלט תשתחרר.

ב) כימיה של המוח: חוסר איזון במעבירים עצביים, כגון סרוטונין, נוראדרנלין וחומצה גמא-אמינו-בוטירית, ממלאים תפקיד בחרדה. חוסר איזון אלו משפיעים על ויסות מצב הרוח, הרגשות ותגובת הלחץ של הגוף.

ג) גורמים סביבתיים: חוויות טראומטיות, אירועי חיים מלחיצים ומתח כרוני יכולים לתרום להתפתחות או להחמרה של חרדה. מצוקה בילדות, כגון התעללות, הזנחה או הגנת יתר של ההורים, עשויה גם היא להגביר את הסיכון לחרדה.

ד) תכונות אישיות: אנשים עם תכונות אישיות מסוימות, כגון פרפקציוניזם, רמות גבוהות של נוירוטיות, או נטייה לדאגה מוגזמת, עשויים להיות רגישים יותר לפתח חרדה.

ה) דימוי עצמי: לאחר שנים רבות של ניסיון מצאתי שהסיבה העיקרית והחשובה ביותר שבה יש לטפל היא דימוי עצמי. ברגע שאנו לומדים איך לקבל עצמנו בצורה אמיתית ולשפר באופן עקבי את היחס לעצמנו, תמיד בלי יוצא מן הכלל – החרדה תרד. לכן כל הסיבות שציינתי קודם הן יחסית זניחות. כי ככול שאנו לומדים לאהוב את עצמנו, באופן טבעי נשקיע גם בפן הבריאותי יותר ולכן היחס לעצמנו הוא תמיד הבסיס החשוב ביותר למניעת חרדות.

2) תסמינים של הפרעת חרדה מוכללת נמצאים במגוון של תסמינים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים. להלן תסמינים נפוצים שחווים אנשים עם חרדות כלליות והתקפי חרדות.

א) דאגה מוגזמת: דאגה מתמשכת ובלתי נשלטת לגבי מגוון רחב של דאגות יומיומיות, כגון בריאות, עבודה, כספים, מערכות יחסים או אירועים יומיומיים "חסרי משמעות רבה". הדאגה לרוב אינה פרופורציונלית למצב בפועל ויכולה להמשך תקופה ארוכה או גם שנים.

ב) חוסר שקט ועצבנות: חוסר סבלנות, חוסר שקט או נטייה לסערת רגשות בקלות. לרוב אנשים עם חרדה עשויים להתקשות להירגע גם כי מפחדים מהחרדה עצמה.

ג) עייפות וקשיי ריכוז. חרדה עלולה לגרום לעייפות, קשיי ריכוז ותחושת ערפל נפשי. אנשים עשויים להתקשות להישאר ממוקדים במשימות או לחוות קשיי זיכרון.

ד) מתח שרירים ותסמינים גופניים: במצב של חרדה, גופנו מתבטא לעתים קרובות עם תסמינים כגון מתח שרירים, כאבי ראש, כאבי בטן, בעיות עיכול, רעד, הזעה ודופק מהיר.

ה) הפרעות שינה: חרדה יכולה לשבש את דפוסי השינה, מה שמוביל לקשיי הירדמות, שמירה על שינה או חוויה של שינה חסרת מנוחה ולא מרעננת.

3) אבחון ואבחון דיפרנציאלי:

אבחון חרדה כרוך בהערכה מקיפה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. קריטריונים אבחוניים שונים הקשורים בהפרעות נפשיות עוזרים לקבוע אם התסמינים מתאימים למצב של חרדה מוכללת. האבחנה כוללת שלילת מצבים רפואיים או פסיכיאטריים אחרים שעלולים להופיע עם תסמינים דומים, כגון הפרעת פאניקה, הפרעת דיכאון עמוק או הפרעות חרדה אחרות.

4) אפשרויות טיפול בהפרעת חרדה מוכללת:

אסטרטגיות טיפול יעילות זמינות כדי לעזור לאנשים לנהל ולהפחית את הסימפטומים של חרדות והתקפי חרדה כוללים:

א) טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – היא גישה טיפולית מוכרת לטיפול בחרדות. זה עוזר לאנשים לזהות ולערער דפוסי חשיבה שליליים, לפתח מיומנויות התמודדות, ולהתמודד בהדרגה ולנהל מצבים מעוררי חרדה. אולי נחוש הקלה בטווח קצר, אבל הבעיה הגדולה עם שיטה זו שהיא ממקודת בשינוי חשיבה ולא בשינוי היכולת להקשיב לעומק לעולם הרגשי שבנו.

ב) טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דיכאון, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) או בנזודיאזפינים, עשויים להירשם לטיפול בסימפטומים של חרדה מוכללת. תרופות אלו עוזרות לווסת את הכימיה במוח ולהפחית את תסמיני החרדה. הדרך הזו יכולה לשמש כ"עזרה ראשונה", להביא למצב של הדחקת הלחץ וליצור רוגע מסוים, אך אם לא ננצל את הרוגע היחסי הזה כדי להתמודד באמת עם שורש הבעיה, החרדות ימשיכו לנהל את חיינו באופן לא מודע ומבלי לשים לב נאבד שליטה בחיינו, לכן מאוד חשוב לדעתי להתמודד עם הקושי הרגשי ולא רק להדחיק אותו עם תרופות או כל אמצעי אחר.

ג) טכניקות הרפיה וניהול מתח: עיסוק בטכניקות הרפיה, כגון תרגילי נשימה עמוקה, הרפיית שרירים מתקדמת, או מדיטציית תשומת לב, יכולה לעזור לאנשים להפחית את רמות החרדה הכלליות ולנהל מתח.

ד) שינויים באורח החיים: אימוץ אורח חיים בריא יכול לתרום באופן משמעותי לניהול חרדות. פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, תזונה מאוזנת וצמצום צריכת חומרים כמו קפאין ואלכוהול חשובים לרווחה הכללית.

ה) מערכות תמיכה: בניית רשת תמיכה היא חיונית עבור אנשים עם חרדה. מערכות יחסים תומכות, השתתפות בקבוצות תמיכה או חיפוש הדרכה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מספקים אסטרטגיות אימות, הבנה והתמודדות. גם כאן, חשוב מאוד להבין שתמיכה סביבה היא דבר נפלא וחשוב לבקש עזרה, יחד עם זאת, הנטייה לפתח תלות רגשית באחרים עלולה לעלות ולכן חשוב שנזכור שעלינו ללמוד לשחרר חרדות באופן עצמאי וללמוד לחיות עם עצמנו גם אם וכאשר אנחנו לבד.

ו) אסטרטגיות לעזרה עצמית: פיתוח אסטרטגיות לעזרה עצמית, כגון תרגול טיפול עצמי בעזרת הצבת יעדים ריאליים, אתגרים להעמקת הידע, הבנת המציאות ושיפור צורת המחשבה. בנוסף אפשר להוסיף פעילויות המקדמות הרפיה והנאה מתוך עניין (ולא מתוך בריחה), כל אלו יכולים להעצים את היכולת לשחרר חרדות והתקפי חרדות.

5) תנאים שונים שמתרחשים במקביל לחרדות:

לעתים קרובות באותה תקופה בה אנו סובלים מחרדות נסבול גם מקשיים נפשיים אחרים, כגון דיכאון, הפרעות חרדה אחרות או הפרעות שימוש בסמים, תרופות, התמכרויות ואמצעי הסחות דעת שונים. נוכחותם של מצבים נלווים אלה עשויה לדרוש גישה טיפולית מקיפה המתייחסת להיבטים מרובים של בריאות הנפש של הפרט. השיטה איתה אני עובד בהחלט לוקחת בחשבון מצבים מורכבים כאלו. לקריאה על השיטה לחצו כאן.

6) ניהול וטיפול עצמי לטווח ארוך:

ניהול ושחרור חרדות כרוך בטיפול עצמי מתמשך ובאסטרטגיות ארוכות טווח. כמה שיטות מועילות כוללות:

א) הפחתת מתח: יישום טכניקות להפחתת מתח, כגון ניהול זמן, הצבת גבולות ותעדוף פעילויות טיפול עצמי, יכול לעזור לאנשים להפחית את גורמי החרדה ולנהל תסמינים ביעילות.

ב) טיפול או ייעוץ קבועים: המשך טיפול או פגישות ייעוץ גם לאחר שיפור סימפטומים יכול לספק תמיכה מתמשכת ולעזור לאנשים לשמור על שיטות בריאות נפשיות חיוביות, ולשמור על מגמה של שיפור חיובי.

ג) אורח חיים בריא: מתן עדיפות להרגלים בריאים, לרבות פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה איכותית ועיסוק בפעילויות המביאות שמחה והרפיה, תומכת ברווחה הכללית ומסייעת בניהול תסמיני חרדה.

ד) מיינדפולנס ומודעות עצמית: תרגול טכניקות מיינדפולנס, כגון מדיטציה או יומן, יכול לשפר את המודעות העצמית ולעזור לאנשים לזהות ולנהל מחשבות וטריגרים מעוררי חרדה.

לסיכום, הפרעת חרדה מוכללת היא מצב מורכב המשפיע באופן משמעותי על חיינו. הבנת הסיבות, הסימפטומים ואפשרויות הטיפול הזמינות היא חיונית עבור אנשים עם חרדה כרונית ויקיריהם. עם עזרה מקצועית מתאימה, מערכות תמיכה ואסטרטגיות טיפול עצמי, אנו יכולים לנהל ביעילות את הסימפטומים ולשפר את איכות חייהם הכוללת. והכי חשוב לעקור מהשורש את הסיבה לחרדות – עם שיטת להרגיש מחשבה אמיתית, אנו נלמד איך לזהות דפוסי מחשבה שיוצרים חרדות ומתח יותר לא רק בעזרת "השכל" או "ההיגיון" אלא תוך יכולת ליצור חוויה רגשית עמוקה יותר. בסופו של דבר זכרו, פנייה לעזרה היא סימן לכוח, ויש תקווה אמיתית לאנשים עם  חרדות לנהל חיים מספקים ונטולי חרדה. לשיחת ייעוץ ראשונה חינם התקשרו אליי ואשוחח אתכם בשמחה – אביב עוז, מטפל רגשי 0524871100

 
 

צלצלו (לחיצה על המספר)
או השאירו פרטים

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

נגישות
Scroll to Top