טיפול בכעסים

טיפול בכעסים | מרכז עוז אביב

כעס מופרז הוא ביטוי כוחני שמגיע כדי להגן על האדם הכעוס. הוא כל כך כעוס מפני שהוא מרגיש פגוע וחשוף לפגיעה נוספת.

גם כשנדמה שאין לאותו אדם שום סיבה ניראת לעין להתנהג בצורה כזו, כי אף אחד לא באמת איים עליו, או נדמה שהוא רק רצה "לנפנף" בכוחו ורק חיפש סיבה להתפרץ, בתוך תוכו ישנה זעקה אמיתית לעזרה. אם חווית הפגיעות לא היתה גדולה כל כך, לא היה דחף להשתמש בכל כך הרבה כעס.

לעיתים הכעס כמובן מוצדק. אך כעס מתמשך ולא עוזב, כעס שמתפרץ עם המון מתח ועצבים, כעס שמרגיש כמו סערה גדולה, זהו כעס שגם אם נדמה באותו רגע שהוא מוצדק, וגם כאשר במובן מסוים נדמה שהוא מגן עלינו, למעשה הוא מזיק לנו והוא עלול לפגוע גם באחרים.

השורש לכעס הסוער והמופרז

זו פגיעות רבה שנובעת מחוסר ביטחון עצמי. ככול שאדם באמת שלם עם עצמו באופן יציב ובלתי תלוי בחיזוקים מאחרים אלא בעצמו בלבד, השקט הפנימי שבו יעלה בהתאם, הביטחון העצמי שבו יעלה בהתאם, וככול שהביטחון יעלה, הדחף להשתמש בכעס כמגן יצטמצם, הכעס המופרז יהיה פחות רלוונטי.

אדם עם הערכה עצמית מספיק גבוהה וביטחון עצמי מספיק גבוה, גם כאשר יכעס, ידע לעשות זאת באופן מדוד ומתוך שליטה, לא בצורה של סערה מתפרצת, ללא מתח ועצבים, אלא באופן רגוע. כן, לכעוס באופן רגוע, קוראים לזה גם אסרטיביות שלווה.

הרבה פעמים אנשים שנוהגים לכעוס הרבה מתקשים להאמין שיש להם גם בעיה של חוסר ביטחון, שזה למעשה שורש הבעיה של הכעסים הבלתי נשלטים. הכעס יכול לתת חוויה מסוימת של הגנה, ביטחון, כוח, ובמובן מסוים גם להרגיש כאילו הרגשת הערך העצמי עולה בזכות "הכוח" הזה, אך למעשה זו אשליה. לא תמיד פשוט לקבל זאת מכיוון שאכן הכעס משמש כמגן, ולוותר על המגן הזה ולהיות חשוף כל כך, נשמע פשוט מסוכן וכואב מידי.

אבל, אם לפחות ברמה התיאורטית אפשר להסכים שישנו חוסר ביטחון מתחת לכעס המופרז, זו התחלה מצויינת, מפני שאז אפשר להתחיל ליצור את המגן המחדש המשופר.

המגן החדש והמשופר:

ביטחון המקושר להערכה עצמית בלתי תלויה, כזו שמגיעה מבפנים. בתהליך הזה משקיעים בחיזוק תכונות חיונית כמו הקשבה לעצמי, התייחסות כנה וחמלה.

עם הזמן, ככול שהאדם לומד להתחבר לעצמו בצורה אמיתית ועמוקה יותר, החמלה שלו לעצמו (המבוססת על הקשבה וכנות), היא הכוח הפנימי, המגן החדש והמשופר. הכעס הופך פחות ופחות רלוונטי ונחוץ.

כל מיני דברים שהרגיזו בצורה לא פרופורציונלית בעבר, כבר פחות ופחות מערערים את השלווה הפנימית. דברים כמו ביקורת ושיפוטיות, אי הסכמה, אי צדק, דחייה, התנהגות גועלית, שלא עושים דברים שביקשת, שלא עושים דברים נכון להשקפתך ועוד

כל אותם דברים – שהיו טריגרים לכעס מתפרץ, כבר לא משפיעים באותו אופן, מפני שהתגובה שלך לאירועים אלו מגיעה מגישה שונה בתכלית שלמדת. גם במקרה של אי צדק, תוכל להגן על עצמך עם תגובה אסרטיבית ורגועה, מפני שביססת שלווה יציבה בתוכך.

אני אישית לא מאמין בקיצורי דרך, אלא בשינוי מהותי מהשורש: למידה אמיתית של יצירת תמיכה רגשית לעצמך, מתוך חמלה המתבססת על הקשבה לעצמך, התייחסות כנה יותר, ביטחון עצמי והערכה עצמית גדולים יותר.



 
 

אהבתם? שתפו: