חרדה אצל בני נוער

צלצלו או השאירו פרטים

תסמיני חרדה אצל בני נוער: הבנת האתגרים והצעת תמיכה

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים פיזיים, רגשיים וחברתיים משמעותיים, מה שהופך בני נוער לפגיעים במיוחד לבעיות נפשיות כמו חרדה. תסמיני חרדה אצל בני נוער עשויים לעתים קרובות להיות מובנים לא נכון או להתקבל בהתעלמות, מה שמוביל למצוקה מיותרת ולפגיעה ברווחה. מאמר זה נועד לשפוך אור על תסמיני החרדה המשפיעים בדרך כלל על בני נוער, לעזור להורים, למחנכים ולמטפלים לזהות ולטפל באתגרים אלו בהקדם וביעילות.

1) תסמינים רגשיים לחרדות:

בני נוער החווים חרדה עשויים להפגין סימנים רגשיים שונים, הכוללים:

א) דאגה מוגזמת: דאגה מתמשכת ובלתי הגיונית לגבי מצבים יומיומיים, ביצועים בבית הספר, אינטראקציות חברתיות או חששות על עתידם.

ב) עצבנות ואי שקט: עצבנות מוגברת, שינויים במצב הרוח וחוסר שקט, מלווה לרוב בתחושת אי נוחות כללית.

ג) פחד או אימה עזים: פחד מכריע או תחושת אבדון מתקרב, ללא סיבה או הסבר ברורים.

ד) רגישות מוגברת: רגישות מוגברת לביקורת, דחייה או שיפוט מאחרים, מה שמוביל לנסיגה או לבידוד חברתי.

ה) קשיי ריכוז: חרדה יכולה להפריע לריכוז, לזיכרון ולמיקוד, להשפיע על הביצועים האקדמיים ועל התפקוד באופן כללי ולגרום לתסכול רב.

2) תסמינים גופניים לחרדות:

חרדה אצל בני נוער מתבטאת לעתים קרובות באופן פיזי, ומוצגת כ:

א) עייפות והפרעות שינה: עייפות מתמדת או שיבושים בדפוסי שינה, כגון קושי להירדם, להישאר לישון או לחוות סיוטים.

ב) מתח וכאבי שרירים: כאבי ראש מתחים, כיווץ לסת, מתיחות בשרירים וכאבי גוף הנובעים מרמות חרדה מוגברות.

ג) בעיות במערכת העיכול: כאבי בטן, בחילות, אי נוחות במערכת העיכול או שינויים בתיאבון (אכילת יתר או אובדן תיאבון) עקב מתח הקשור לחרדה.

ד) דופק מהיר וקוצר נשימה: דופק לב, דפיקות לב או תחושת קוצר נשימה, גם במצבים שאין סיבה ממשית להילחץ מהם.

ה) הזעה ורעד: הזעת יתר, רעידות ידיים או איברים רועדים הנגרמים על ידי רמות חרדה מוגברות.

3) תסמינים קוגניטיביים לחרדות:

חרדה יכולה להשפיע על היכולות הקוגניטיביות ותהליכי החשיבה של נער, וכתוצאה מכך נראה:

א) עומס מחשבות: מבול של מחשבות, דאגות או רעיונות אובססיביים שקשה לשלוט בהם או לבטל, מה שמוביל להצפה נפשית.

ב) חשיבה קטסטרופלית: נטייה להגזים בראייה פסימית ו"שחורה", התמקדות בשלילי, וכתוצאה מכך פחד מוגבר מכישלון או מתרחישים על המקרה הגרוע ביותר.

ג) קושי בקבלת החלטות: הרגשה מוצפת מבחירות על אפשרויות שונות, או חרדה מלקבל החלטות שגויות עקב חוסר החלטיות (שנגרמה גם היא מחרדה).

ד) קשיי זיכרון: קושי בשמירה ושיחזור מידע, המשפיעים על הביצועים הלימודיים, על התפקוד בכלל ועל הביטחון העצמי.

ה) ערנות יתר: מצב של ערנות מוגברת, שבו נער סורק כל הזמן את סביבתו לאיתור איומים פוטנציאליים או סימני סכנה.

4) תסמינים התנהגותיים לחרדות:

חרדה יכולה להשפיע על ההתנהגות והאינטראקציות של נער, מה שמוביל ל:

א) הימנעות ונסיגה: הימנעות ממצבים חברתיים, פעילויות בית ספריות או דיבור בפני קהל עקב פחד ממבוכה, ביקורת או שיפוטיות.

ב) פרפקציוניזם: חתירה לשלמות והצבת סטנדרטים גבוהים באופן לא מציאותי כדי למנוע ביקורת או אכזבה, מה שמוביל ללחץ מוגזם וחרדות.

ג) סירוב מסגרות: רתיעה קיצונית הקשורה לחרדה יכולה להתבטא בסירוב ללכת לבית הספר או למסגרות חברתיות אחרות, לרוב עקב חרדה חברתית או פחד מכישלון לימודי.

ד) חיפוש מופרז של ביטחון: מחפש כל הזמן בטחון מחברים, הורים או מורים כדי להקל על החרדה ולקבל תוקף/אישור מאחרים.

ה) הסחות דעת, התמכרויות והתנהגות מסוכנות: בני נוער מסוימים עשויים לפנות לשימוש בסמים, לפתח התמכרויות, אובססיות שונות, נטייה להתפרצויות זעם, אלימות או להתנהגויות מסוכנות אחרות כמנגנון בריחה זמני על מנת להדחיק את תסמיני החרדה.

לסיכום, זיהוי תסמיני חרדה אצל בני נוער חיוני להתערבות ותמיכה מוקדמת. גיל ההתבגרות יכול להיות תקופה מאתגרת, וחרדה יכולה להשפיע באופן משמעותי על הרווחה הרגשית של נער, מערכות יחסים ותפקוד. כהורים, מחנכים ומטפלים, חשוב ליצור סביבה פתוחה ותומכת, לעודד תקשורת פתוחה ולפנות לעזרה מקצועית בעת הצורך. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון מטפלים או יועצים, יכולים לספק הדרכה, ואסטרטגיות שיעזרו לבני נוער לנהל ולשחרר בצורה יעילה את החרדה שלהם ולשגשג בשלב הטרנספורמטיבי הזה של החיים. כדאי לזכור, תמיכה בבני נוער עם חרדה דורשת סבלנות, הבנה והשקעה משותפת כדי להבטיח את רווחתם והצלחתם.

מה אפשר לעשות?

גם אם הנער מוכן להגיע לטיפול וגם אם לא, מומלץ להתקשר לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות – אביב עוז, מטפל רגשי: 0524871100.
מאוד חשוב לא לנקוט בגישה שיפוטית כלפי הנער, לאפשר מקום לחששות לו, להקשיב לו ולעודד אותו. זה לא יעזור אם פשוט נגיד את הדברים הנכונים ונצפה שיבין כי זו המציאות או כי כך אמרנו.

יחד עם זאת בהדרגה וברגישות חשוב גם לשים גבולות ולעזור לו ללמוד באופן עצמאי שהשינוי לחרדה בסופו של דבר תלוי בהתייחסות שלו. זו הגישה הטיפולית שלי לחרדות. בטיפול אותו אני עושה, אנחנו לומדים יחד כיצד לבודד ולאבחן מחשבות שונות, לא רק דרך ההיגיון אלא גם על ידי נתינת מקום לרגש. ככול שהנער לומד להקשיב ולזהות את המציאות בצורה נכונה, הוא יודע להוציא מהשורש את הגישה שיוצרת בו חרדה מיותרת. לקריאה נוספת על שיטת הטיפול ניתן לקרוא כאן.

 
 
 

צלצלו (לחיצה על המספר)
או השאירו פרטים

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

נגישות
Scroll to Top