התקפי זעם טיפול

איך להתמודד עם התקפי זעם - סיבות, תסמינים ושיטות טיפול רגשי

בעמוד זה נברר מהן הסיבות העיקריות להתקפי זעם, נברר על התסמינים וננסה תרגיל בשלושה צעדים לשחרור נטייה לעצבים. לפני כן נתחיל מלהציג את הפיתרון באופן כללי – מהי הדרך הנכונה והאמיתית להתמודד עם התפרצויות זעם. 

בתוך התקף עצבים נדמה באופן אוטומטי שמשהו או מישהו מבחוץ גורם לעצבים, אך כל עוד נאמין בכך הזעם לא יירגע – מפני שעם צורת מחשבה זו: הבעיה מתחילה בחוץ. לעומת זאת, כדי לשחרר זעם באמת, אנחנו לומדים להבין ששינוי צורת ההתייחסות ושינוי הנטייה לתגובה אוטומטית – הוא הפיתרון. במילים אחרות – שהסיבה לזעם ולכן גם הפיתרון לזעם – הוא שינוי בצורת ההתייחסות. במילים אחרות, במקום לפעול מאוטומט, לחזק את הנטייה להקשיב ולברר, להבין מחדש את הסיטואציה ומתוך כך ליצור שיקול דעת רחב ונכון יותר. 

לטיפול נכון עבור התקפי זעם חשוב להעניק טיפול רגשי המגיע לשורש הבעיה. זאת אומרת שינוי הגישה והתפיסה מהבסיס, שינוי צורת החשיבה, שיפור החוויה של הזהות והערך העצמי והשלווה הפנימית שבנו. רק באופן זה ניתן להסיר את התלות בהתנהגות מסוימת מאחרים. מתוך שינוי נהיה מסוגלים להרגיש  שגם אם מתייחסים אלינו באופן לא הוגן,  יש לנו אפשרות להגיב בצורה שקולה ומכבדת גם לעצמנו וגם לצד השני. 

שיטות שונות לטיפול בבעיות עצבים יכולות לסייע לזמן מוגבל, אך הטיפול שבאמת אפקטיבי לטווח ארוך הוא שינוי רגשי עמוק הנוגע לשורש הבעיה. ניתן לקרוא המלצות בלחיצה כאן.

 

הסיבות העיקריות להתקפי זעם

התקפי עצבים, הידועים גם כהתפרצויות או כעס מתפרץ, הם תגובות רגשיות אינטנסיביות ומציפות המאופיינת באובדן שליטה ובגלישה של התנהגות אלימה. בעוד שרוב האנשים חווים כעס מעת לעת, התקפי הזעם שונים באופן משמעותי, כי אלו מובילים לפעולות תוקפניות והרסניות. הבנת הסיבות העיקריות שמאחורי בעיית העצבים, חיונית לקידום מודעות, אמפתיה ויצירת שינוי. כעת נסקור כמה מהסיבות העיקריות מאחורי התפרצויות זעם ונשפוך אור נוסף על דרכים להתמודד איתם ולמנוע אותם.

פוסט טראומה (PTSD) 

אחד הגורמים המשמעותיים התורמים להופעת הזעם הוא טראומה בלתי פתורה. חוויות טראומטיות, כגון התעללות פיזית או רגשית, שירות צבאי שהיה קשה לעיכול, הלם קרב, עדות לאלימות או חווית אירוע מסכן חיים, יכולות ליצור פצעים רגשיים עמוקים שלא טופלו. טראומות אלו עשויות לצוץ מחדש דרך טריגרים מסוימים, ולגרום לנו להגיב בזעם בלתי נשלט כמנגנון הגנה או כדרך לשחרר מתח מודחק.

צלצלו (לחיצה על המספר)
או השאירו פרטים

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

תסכול וחוסר אונים

תחושת תסכול וחוסר אונים בהיבטים שונים של החיים עלולה להוביל להתפרצויות זעם. כאשר אנשים נתקלים במכשולים תכופים, מתמודדים עם ציפיות שלא נענו, או חווים חוסר שליטה בנסיבות שלהם, הם עלולים להגיע לנקודת שבירה. הזעם יכול להפוך לדרך להחזיר לעצמנו את תחושת הכוח ולהדחיק באופן זמני את הקושי הרגשי הבלתי נסבל.


קשיים נפשיים

כעסים מתפרצים יכולים להיות סימפטומטיים לחוסר בבריאות נפשית מאוזנת. בעיות נפשיות כאלו יכולות להיות למשל משבר זהות, מחשבות טורדניות כפייתיות, נטייה להתמכרויות, נטייה לתלות רגשית באחרים ועוד. בעיות אלו יכולות להגביר תגובתיות אימפולסיבית. זאת אומרת לפגוע בוויסות הרגשי, מה שהופך את זה לאתגר גדול יותר לנהל את הכעס כראוי. אבחון וטיפול נכונים הם חיוניים בניהול התפרצויות זעם הקשורים לבעיות נפשיות.

 

שימוש בסמים

שימוש בסמים, כולל תרופות הרגעה (למשך תקופה ארוכה מדיי) ואלכוהול, עלול לתרום באופן משמעותי להתרחשות התפרצויות זעם. חומרים משכרים שמטשטשים את הרגשות האמיתיים שבנו ולגרום לבעיות שונות. לדוגמא, לפגוע בכושר השיפוט, להוריד את החיבור למציאות, וליצור פגיעות שיוצאת מפרופורציה. כל אלו שמים אותנו בנטייה גבוהה יותר לכעס מופרז ותוקפנות בלתי נשלטים.

 

מתח כרוני

לשהייה ממושכת במתח כרוני תהיה השפעה מזיקה על הרווחה הנפשית והרגשית. ללא יכולת להגיב נכון, מתח מצטבר בנו במשך היום ולאורך תקופה ארוכה. הלחץ יכול להצטבר עד שאין יכולת יותר להחזיק את המטען בפנים והלחץ מתבטא בהתקפי זעם. מציאת דרכים בריאות לניהול מתח חשובה כדי למנוע מתח מיותר. הדבר חיוני והכרחי כדי למנוע את ההתפרצויות הנפיצות הללו.

התנהגות נלמדת

במקרים מסוימים, התפרצויות זעם עשויים להיות התנהגויות נלמדות. זאת אומרת כתוצאה מהתבוננות בתגובות תוקפניות ואלימות בילדות או בתקופות משפיעות אחרות בחיים. אם אדם גדל בסביבה שבה כעס מתבטא לעתים קרובות בדרכים הרסניות, הוא עשוי לשחזר את הדפוסים הללו בחייו שלו.

 

טריגרים סביבתיים

סביבות ומצבים מסוימים יכולים לעורר התקפי זעם אצל אנשים עם רגישות גבוהה מדיי. כמו מקומות צפופים או רעשים חזקים. גם קונפליקטים או חוויות המעוררות זיכרונות שליליים יכולים לעורר תגובה רגשית חזקה, המובילה להתנהגות תוקפנית.

 

דימוי עצמי

אם קראת עד כאן אפשר להניח שלפחות עם כמה מהגורמים יכולת להסכים כקשורים לבעיה של התפרצויות זעם. ועכשיו ניגע בקצרה בשורש הבעיה – הגורם שאותו הכי חשוב לשנות. כאן למעשה נמצא בסיס של הבעיה. הדימוי העצמי, והזהות העצמית כוללים בתוכם את התפיסה למה שמעניק לי ערך עצמי. וכמו כן, מה מעניק לי ביטחון ורוגע. 

אנשים הסובלים מהתקפי זעם יכולים להראות בעלי ביטחון רב. למעשה זהו לא ביטחון אמיתי, אלא ביטחון מופרז. ביטחון מופרז הוא למעשה "סיפור כיסוי", סוג של "תחפושת" או "שריון". בשריון זה אנו משתמשים בו כדי לא לחשוף את הפגיעות הרבה שבנו. כאשר נלמד איך ליצור ביטחון אמיתי ודימוי עצמי מאוזן ויציב, נרגיש מאוד רגועים עם עצמנו. לכן, נהיה מסוגלים להגיב ברוגע, גם כאשר אנחנו צודקים והצד שני פעל בצורה לא הוגנת.

 

לסיכום, התקף זעם זו תופעה מורכבת המושפעת ממספר גורמים. בניהם טראומה בלתי פתורה, תחושות של תסכול וחוסר אונים. לעיתים גם שימוש כרוני בסמים (או מסיחי דעת אחרים), מתח כרוני, התנהגויות נלמדות וטריגרים סביבתיים. לכל הגורמים האלו בהחלט חשוב להתייחס כדי ליצור מחדש את התנאים הכי תומכים למען המטופל. עם זאת כמובן שנשקיע בעיקר בשורש הבעיה. על ידי טיפול בכעסים ניגע בדימוי העצמי. נלמד איך אפשר לבנות אותו מחדש בצורה נכונה אמיתית ויציבה. 

חיוני לגשת לאנשים שחווים התפרצויות זעם באמפתיה ובהבנה, מתוך הכרה שההתפרצויות הללו עשויות לנבוע מבעיות שורשיות עמוקות. פנייה לעזרה מקצועית ואימוץ אסטרטגיות התמודדות בריאות הן צעדים חיוניים בניהול ומניעת התקפי זעם, קידום רווחה רגשית וטיפוח קשרים הרמוניים יותר. לשיחת ייעוץ חינם ללא עלות התקשרו: 0524871100. אביב עוז, מטפל רגשי.

 

ציטוט מקורות ומחקרים על בעיית כעסים

הצד האפל של הערכה עצמית גבוהה – מחקר מאת ר. פ. באומייסטר, ל. סמארט, ג'. מ. בודן

מחקר זה מפריך את התפיסה שרק מחשבה מתוך דימוי עצמי נמוך מוביל להתפרצויות. החוקרים מצאו כי תוקפנות נובעת לעיתים קרובות מאגו מאוים – מצב שבו לאדם יש הערכה עצמית גבוהה אך שברירית, והוא מגיב בזעם כלפי מי שמטיל ספק בדימוי החיובי שלו.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8650299/

 

הערכה עצמית נמוכה והתנהגות אנטי-חברתית – מקור: Psychological Science

סדרת מחקרים זו מציגה ראיות לכך שדימוי עצמי נמוך מהווה גורם ניבוי משמעותי לתוקפנות והתנהגות אגרסיבית בקרב מתבגרים ומבוגרים. הממצאים מראים כי אנשים עם הערכה עצמית נמוכה נוטים לפרש סיטואציות חברתיות כעוינות, מה שמוביל לתגובות של כעס וזעם.

https://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.0956-7976.2005.01553.x

 

יציבות הדימוי העצמי כגורם מתווך – מקור: Journal of Personality and Social Psychology

המחקר מדגיש כי לא רק "רמת" הדימוי העצמי קובעת, אלא היציבות שלו. נמצא כי אנשים שחווים תנודות תכופות בערך העצמי שלהם נוטים לחוות רמות גבוהות יותר של כעס ועוינות, מכיוון שהם רגישים יותר לאירועים חיצוניים הנתפסים כביקורת.

https://psycnet.apa.org/record/1989-32868-001

 

disclaimer – המידע בעמוד אינו תחליף לייעוץ רפואי או פרטני

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

על המטפל

אביב עוז מטפל רגשי
מטפל רגשי מוסמך עם ניסיון והמלצות

אביב עוז, יליד 82, בעל הסכמה ותעודת קואצ'ר בנוסף לקורסים והכשרות בשיטות טיפול נוספות, בעל ניסיון כמטפל רגשי מעל 15 שנים עם מאות הצלחות והמלצות. לעיון נוסף אודות. 

על הניסיון האישי שלי עם בעיית כעסים וזעם

אני מכיר היטב את חווית הזעם מחיי האישיים. את רובו חשתי כיחד והוא הלך והתעצם עם השנים עד גיל 19 בערך, אבל הוא לא נעלם ביום אחד, אלא שמאז פשוט החלה השתפרות הדרגתית. וגם אם היה מופיע זעם הוא היה הרבה יותר עדין ונשלט. הזעם יכול להיות "העורך דין" הכי משכנע שיש, הוא מדבר המון על מה שצודק ומה שלא צודק, והבעיה היא שפעמים רבות – הוא לא לגמרי טועה. הדרך שבה התנהגו איתי כילד היתה נוראית מבחינות רבות: השיפוטיות הבלתי פוסקת, ההשוואות לאחרים, ביטוי האכזבה שהופיע שוב ושוב מההישגים והיכולות שלי או מדברים אחרים. וגם הרימו את היד. 

כלומר, אפשר להבין למה הופיע בי זעם לא קטן. לא ידעתי איך לקבל מה שעשו, איך אפשר לקבל התנהגות לא הוגנת חוץ מאשר לזעום עליה. המחשבה על לקבל, להבין או לסלוח נשמעה לי כמו התייפייפות או טמטום. עם השנים למדתי להסיר את הקליפות, להתבונן מעבר לאגו שלי שמנסה להגן על עצמו, ולמצוא קול מאוזן ואמיתי יותר בתוכי. למדתי לעשות הפרדות, לזהות מתי האגו שולט בי ומתי אני בו. לדעת לזהות את הרצון הטבעי שלי, להבין מה מתאים לי באמת, ומתי לא להסכים. מתי להתגמש ומתי לשים גבול. למדתי כיצד ביטחון ושקט פנימי מגיע מבפנים ולא חייב להיות להתערער מהתנהגות של אחרים.

לכן, כאשר אני מתבונן על אדם שיש בו זעם, אני יודע לראות את האדם שבתוכו, להבין את הזעם שלו ויחד עם זאת לכוון אותו לדרך מאוזנת יותר.

מושגים שכדאי להכיר להתמודדות עם התפרצויות זעם

  • האמיגדלה (Amygdala): המרכז הרגשי במוח שאחראי על זיהוי איומים ועל ה"חטיפה" הרגשית בזמן התקף. מעניין להבין עד כמה התגובות האוטומטיות מגיעות מתוך דחף חרדתי להגן על גופנו ועל האגו / התדמית שאיתה מעניקים חשיבות לעצמנו.
  • מערכת העצבים הסימפתטית: המערכת שמפעילה את תגובת ה-Fight or Flight, המובילה לעוררות הפיזית הקיצונית. במצב זה ההורמנים משתוללים ויוצאים מאיזון. תפיסת עולם מאוזנת יותר מאפשרת לתגובות ההורמניות בגוף להיות נכונות ובריאות יותר.
  • ויסות רגשי (Emotional Regulation): היכולת לנהל את עוצמת הרגש, שהיא ליבת הטיפול בהתקפי עצבים. לנהל את הרגשות שלנו זה המפתח העיקרי – ביסוס ההרגל להבנה שההשפעה העיקרית לחוויה הרגשית שבנו היא הדרך בה אנו תוספים דברים ופחות הדברים עצמם (או התנהגות של אחרים).
  • CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי): שיטת טיפול מומלצת להפרעות שליטה בדחפים. הבעיה בשיטה זו שהיא ממוקדת מדי בשינוי המחשבה מבלי לבסס את השורש – מיומנות ההקשבה ויצירת חוויה אמיתית. לכן אני לא ממליץ על שיטה זו ומכוון עם שיטת הטיפול שפיתחתי מתוך ניסיון של מעל 15 שנים. לפני שמשנים מחשבה, חשוב להבין כיצד בכלל לגשת לחוויה הרגשית שבתוכנו, כיצד לשים לב לדברים באופן קצת מעמיק יותר ואז רק לשנות מחשבה באופן טבעי יותר.
  • קורטיזול ואדרנלין: ההורמונים המופרשים בזמן זעם וגורמים לשחיקה גופנית ונפשית לאורך זמן. אדרנלין גורם לריגוש שעוזר לאגו להדחיק את המתח המוגזם ואת חווית הסבל, לכן לפעמים מרגיש נכון ונוח להישאר בזעם. אבל כאשר לומדים להתבונן בזה באמת מזהים את המלכוד מוקדם ומונעים את הטעות.
  • חומר לבן וקישוריות מוחית (SLF): מחקרים מראים קשר בין חולשה בקישוריות בין אזורי שפה לאזורי עיבוד חברתי לבין כעס שמציף. ה-SLF הוא "הכביש המהיר" שמחבר בין אזורי השפה ליכולת שלנו לנתח סיטואציות חברתיות ולרסן תגובות. כשהקישוריות הזו חלשה, נוצר קושי ב"תיווך מילולי" של הרגש, מה שמונע מהמוח להשתמש בהיגיון או בהבנה חברתית כדי לעצור את הכעס לפני שהוא מתפרץ. התוצאה היא "קצר" שבו המערכת הרגשית מגיבה בעוצמה ללא הבלמים הממתנים של המחשבה, מה שמוביל להתקפי זעם (IED). בטיפול אנו לומדים להשהות את התגובה האוטומטית ולעבד את המציאות באופן מאוזן יותר.

למה הגוף שלנו "בוער"? מה באמת קורה בזמן התקפי עצבים

רבים מכירים את הרגע הזה: בשנייה אחת הדופק עולה, הנשימה משתנה, והגוף מרגיש כאילו הוא עומד להתפוצץ. זה מרגיש כמו איבוד שליטה – ובמובנים רבים זה נכון, אבל בפועל, הגוף שלך עושה בדיוק את מה שהוא תוכנן לעשות: לשרוד. כלומר, זה מנגנון טבעי. הבעיה היא לא שהוא קיים – אלא שהוא מופעל בזמן הלא נכון.

המוח שלנו סורק כל הזמן את הסביבה – גם בלי שנשים לב. ברגע שמשהו מתפרש כאיום – אפילו ויכוח קטן, או מבט שמתפרש כזלזול, האמיגדלה נכנסת לפעולה.

זה נקרא "חטיפת אמיגדלה": הרגש לוקח פיקוד, וההיגיון נדחק הצידה. אם יצא לך לשאול את עצמך "למה הגבתי ככה?" – זו בדיוק הסיבה.

 

חטיפת אמיגדלה

הגוף נכנס למצב חירום

ברגע שהמוח מזהה "סכנה", ההיפותלמוס מפעיל את מערכת החירום של הגוף. משתחררים הורמוני סטרס כמו אדרנלין ונוראדרנלין, וזה מה שיוצר את התחושות הפיזיות:

  • דופק מואץ
  • לחץ בגוף
  • מתח בשרירים
  • לפעמים רעד

הגוף בעצם מתכונן ל־"להילחם או לברוח". וזה מסביר למה בזמן התקף זעם קשה "פשוט להירגע" – הגוף שלך כבר נמצא עמוק בתוך תגובה ביולוגית.

למה קשה לעצור את זה בזמן אמת

יש במוח אזור שאחראי על שליטה וקבלת החלטות – הקליפה הפרה־פרונטלית.

אבל בזמן התפרצות זעם, הפעילות שלה נחלשת. במילים פשוטות: ככל שהזעם חזק יותר – היכולת לחשוב בהיגיון יורדת. טכניקות של ויסות רגשי (כמו נשימה או עצירה), עוזרות להחזיר את השליטה למערכת הפיזית שלנו. אבל זה לא פתרון מלא. כל עוד אנחנו לא לומדים להבין מה באמת קורה בתוכנו — נחזור להאמין שיש "סיבה טובה לזעום".

הנפילה שאחרי ולמה היא מגיעה

אחרי שההתפרצות נגמרת, הגוף לא חוזר מיד לאיזון. יש ירידה חדה באדרנלין, ועלייה בהורמונים אחרים כמו קורטיזול.

וזה מה שמוביל לעייפות ותשישות יוצאת דופן – הגוף שמתאושש ממאמץ פיזי אמיתי.

אז מה עושים עם זה?

כאן מגיע השלב החשוב באמת.

מחקרים מראים כי עוררות סימפתטית כרונית ורמות קורטיזול גבוהות עלולות לגרום לנזק לכלי הדם, עלייה בסיכון למחלות לב ושבץ, ושחיקה של המערכת החיסונית. כשמבינים שהתקפי עצבים הם גם תגובה של מערכת העצבים, זה חשוב כי נכון לתמוך גם בגוף שלנו וגם בנפש. בשיטת הטיפול שלי "להוביל החלטה באהבה", במקום להילחם בעצמך, להאשים ולהעניש את עצמך שיצאת משליטה, אנחנו מתמקדים בללמוד איך לזהות את הרגע שבו זה מתחיל – ואיך לעצור את זה לפני שזה מתפוצץ.

הבנה של מה שקורה בגוף בזמן כעס היא לא רק ידע, היא כלי. כי הגוף הוא חלק מהתגובה, ונכון יותר להרגיע את עצמנו בשני המישורים – גם פיזית וגם נפשית.

ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את המנגנון הפיזי והנפשי, כך יש לנו יותר שליטה על התגובה.

במקום להרגיש חסר אונים מול התקפי זעם, אפשר להתחיל לנהל אותם בצורה מודעת ובריאה.

תרגיל בשלושה צעדים לשחרור התקף זעם

תרגיל בשלושה צעדים לשחרור התקף זעם

צעד ראשון :

עכשיו המתח גדול יותר מדרך כלל.

לעצור ולשאול: למה באמת יש בי כל כך הרבה עצבים? אולי זה לא בגלל ההתנהגות של X (מישהו אחר)?

צעד שני:

עכשיו לאחר שיצרנו ספק בריא, המתח כבר פחות בתנופה לעלות.

לעצור ולשאול: אולי אפשר להתבונן על המצב בדרך אחרת כדי שאצליח להרגיע את עצמי?

צעד שלישי:

האוטומט כבר לא אוטומט, הוספנו שיקול דעת.

לעצור ולשאול: מה בדיוק בצורת ההתייחסות שלי מוסיף בי עצבים מיותרים?

ייתכן שהתרגיל הזה מרגיש לך כמו יותר מדי או כמו פחות מדי, אבל הוא כן מכוון את תשומת הלב לאפשרות שהפיתרון לעצבים לא יגיע מבחוץ אלא מבפנים. כמובן שפיתרון שורשי לנטייה לזעם מצריך תהליך וליווי מעמיק.

טיפול בהתקפי זעם, שאלות ותשובות

מהי הגדרה של התקף זעם? אילו טיפולים זמינים עבור בעיית עצבים? מהם הסיבות לכעס מיותר? אלו רק כמה מהשאלות על התפרצויות וטיפול בכעסים שאנו נענה עליהם בחלק זה. האפשרות לפתור בעיות עצבים בצורה יעילה מגיעה רק כאשר אנו מבינים את הסיבות לכעס, ורוכשים את הכלים הנכונים לטיפול במצב.

התקף עצבים מתעורר כאשר אנו חווים איום על הרווחה הנפשית או על ביטחוננו.

ביטחון לא רק פיזי אלא גם בהקשר של הערך עצמי. (אם מזלזלים בי או תוקפים אותי, הערך העצמי מתערער ועליי להגן עליו). נהוג לחשוב שהתקף עצבים מתרחש רק עבור מישהו אחר, אבל התקף עצבים יכול להיות מופנה גם כלפי עצמנו. ובהתפרצויות זעם כאלו חשוב לטפל לא פחות.

כעס הוא רגש טבעי וחשוב שיש לנו.

הוא יכול לסייע לנו לזהות עווול / אי-צדק ולהגן על עצמנו ועל זכויותינו. כשמדובר בהתקף עצבים, הכעס כבר לא בריא. התקף עצבים מגיע עם מתח רב יוצר איבוד שליטה ונטייה לאלימות. התקף העצבים בא במטרה להעניק הסחת דעת מחוויה משפילה ובמובן זה יוצר אשליה של ביטחון וכוח. בטיפול בכעסים אנו לומדים איך לכעוס במידה מאוזנת וריאלית כדי לשפר את יחסנו עם עצמנו ועם אחרים.

ישנם טריגים רבים לתגובת כעס קיצונית

כמו תקופות מתוחות כלכלית או בריאותית, לחץ בעבודה, תקופות מעבר בחיים עם שינויים גדולים, חוויה של אשמה, דרישות מעצמך עם רף מסוים, וגם דברים "קטנים" כמו פקקי תנועה או טעויות כלשהן שחשבת שיכולת למנוע. אבל הטריגר הגדול מכולם תמיד יהיה חוויה של יחס מזלזל ולא מכבד ממישהו, ובמיוחד אם זה מישהו שמאוד חשוב לו מה דעתו עלינו. לכן, התקפי זעם נוטים להופיע גם במערכות יחסים כמו זוגיות. 

תלות רגשית וכעס בלתי נשלט

יכול להיות ששמנו לב לכך ויכול להיות שלא, אך התפחתה בנו תלות רגשית ליחס מבן או בת הזוג, ולכן הפתיל הפך מאוד קצר כאשר היחס לא מרגיש לנו מספיק מכבד. בטיפול בכעסים אנו לומדים בדיוק איך להרגיל את עצמנו לפרש את המציאות באופן נכון, ולא רק להבין שכלית אלא גם דרך חוויה רגשית, כדי לשחרר יותר ויותר את התלות ביחס מאחרים. כאשר אנו לומדים ויוצרים תפיסה יציבה שאין לנו שום תלות ביחס מאחרים כדי להישאר רגועים, אנו מחזירים לעצמנו את השליטה. תהליך זה התאפשר למטופלים רבים שזכיתי ללוות. ניתן לקרוא המלצות בלחיצה על כפתור בהמשך העמוד.

תסמינים של התקפי זעם

כוללים לרוב התפרצויות רגשיות עזות המאופיינות בצרחות או הרמת קול באופן קיצוני. עם התקפי זעם לעיתים נשמע גם בכי והבעת תסכול רב ודיבור "מתקרבן" שנוטה להאשים אחרים בסבל שאותו אדם חש. אפיזודות אלו יכולות להיות מופעלות על ידי גורמים שונים כמו חוויה שלא מרצים אותי כמו שציפיתי, עייפות רבה, רעב או קושי להתבטא מילולית, במיוחד קושי לבטא רגשות. 

במהלך התקף זעם, אנשים עשויים להציג התנהגויות אלימות כמו דחיפה, מכה או זריקת חפצים. התקפי זעם אצל מבוגרים שכיחים פחות מאצל ילדים צעירים, אבל זה לא אומר שהמתח נמוך יותר, אלא שמבוגרים נוטים יותר לשמירת כעס בלב.

המטרה בשליטה בכעסים

היא למנוע פגיעה בעצמך או באחרים. הדרכים להשיג שליטה בכעסים כוללות: למידה כיצד לזהות את ההבדל בין טריגר להתקף עצבים והסיבה האמיתית להתקף עצבים. ככול שאנו מסוגלים לעשות את האבחנה הזו, ננטרל את הסיבה האמיתית להתקפי זעם, גם כאשר הטריגרים שהכרנו קודם מופיעים שוב. 

במהלך הטיפול אנו בלמידה מאוד מסודרת ונוחה עבור המטופל – כיצד להתחבר לעצמנו בצורה עמוקה יותר ובאופן יציב, כדי שנהיה מסוגלים לחוש ערך עצמי פנימי רב וביטחון רב גם בסיטואציות שבהן קודם היו יכולות לערער אותנו. בהמשך תהליך טיפול בכעסים, גם נלמד איך בדיוק להגיב ליחס לא מכבד באופן אסרטיבי ורגוע. 

ההבדל בין יחס מכבד ליחס מרצה הוא אחד הדברים החשובים ללמוד, וכמו כן פעולות המאפשרות תקשורת בונה, כמו הבנה גדולה יותר למהי מטרת השיחה, כיצד לתת אמפתיה לעצמי ולאחר, כיצד לבקש וכיצד לשים גבולות, איך להגיב להתנהגות אגרסיבית מאחרים ועוד.

המטרה בשליטה בכעסים היא למנוע פגיעה בעצמך או באחרים. הדרכים להשיג שליטה בכעסים כוללות: למידה כיצד לזהות את ההבדל בין טריגר להתקף עצבים והסיבה האמיתית להתקף עצבים. ככול שאנו מסוגלים לעשות את האבחנה הזו, ננטרל את הסיבה האמיתית להתקפי זעם, גם כאשר הטריגרים שהכרנו קודם מופיעים שוב. 

במהלך הטיפול אנו בלמידה מאוד מסודרת ונוחה עבור המטופל – כיצד להתחבר לעצמנו בצורה עמוקה יותר ובאופן יציב, כדי שנהיה מסוגלים לחוש ערך עצמי פנימי רב וביטחון רב גם בסיטואציות שבהן קודם היו יכולות לערער אותנו. בהמשך תהליך טיפול בכעסים, גם נלמד איך בדיוק להגיב ליחס לא מכבד באופן אסרטיבי ורגוע. 

ההבדל בין יחס מכבד ליחס מרצה הוא אחד הדברים החשובים ללמוד, וכמו כן פעולות המאפשרות תקשורת בונה, כמו הבנה גדולה יותר למהי מטרת השיחה, כיצד לתת אמפתיה לעצמי ולאחר, כיצד לבקש וכיצד לשים גבולות, איך להגיב להתנהגות אגרסיבית מאחרים ועוד.

שימוש בתרופות כפתרון להתקפי זעם אינו מומלץ מכמה סיבות.

התקפי זעם מצביעים לרוב על בעיות רגשיות או פסיכולוגיות עמוקות יותר, שיש להבין מהן ולטפל בהן במקום להסוות אותן באמצעות תרופות. תרופות עשויות לספק הקלה זמנית אך אינן מטפלות בסיבות השורש, שעלולות להוביל לתלות ולהזנחה של כישורי התמודדות ותקשורת חיוניים. בנוסף, האופי המגוון של התקפי זעם דורש התערבויות מותאמות אישית, טיפול והתאמת אורח חיים כדי לנהל ביעילות רגשות וטריגרים. 

הסתמכות על תרופות בלבד עלולה גם לעכב צמיחה אישית ומודעות עצמית, ולמנוע מאנשים לפתח תגובות רגשיות בריאות יותר ודרכי תגובה יעילות לפתרון קונפליקטים.

צלצלו (לחיצה על המספר)
או השאירו פרטים

כתבו לי ב WhatsApp

אפשר לכתוב 24/7 גם בשבתות וחגים ואחזור אלייך בהקדם

טיפול בכעסים - מאמרים נוספים

נגישות
Scroll to Top