נובמבר 2021

מאמץ חיובי

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

אם הרצון ברור לי, אני מבין את ההשלכות ואת מחיר ההחלטה ואני שלם איתה, אז הכל מעכשיו פשוט וקל? זה בהחלט מקל מאוד אבל לפעמים זה עדיין לא כל כך קל. הסיבה היא שגם כשההחלטה מאוד שלמה, מודעות היא דבר יחסי ומשתנה – מה שמרגיש שלם עכשיו יכול להרגיש פחות שלם אח"כ.

אבל אם החלטתי על בסיס חיבור אמיתי עם הרצון שלי, למה לפתע זה מרגיש לא שלם?
יכולות להיות שתי סיבות לכך. הראשונה היא שהמודעות פשוט השתפרה, הפכה ברורה יותר, ולכן אנחנו נשנה את ההחלטה השלמה הקודמת בהחלטה שלמה יותר. במילים אחרות, נדייק את ההחלטה.
הסיבה השניה היא – כוחו של הרגל. גם אחרי שקיבלנו הרגשה מאוד שלמה וטובה, ייתכן שאנחנו רגילים לעשות משהו הפוך או אחר. החשק לעשות משהו שנוגד את ההחלטה עדיין עולה ובמצב כזה, כדי לשמור על התמדה, מאוד חשוב שנשקיע קצת מאמץ בלהזכיר לעצמנו מה הרצון שלנו ולמה חשוב לנו לממש אותו.

לדוגמא, הייתי רגיל להגיע להישגים על ידי זה שהלחצתי את עצמי. איך הלחצתי את עצמי? באופן בלתי מודע השתמשתי בהלקאה עצמית.
למשל רציתי להפסיק לעשן. בכל פעם שעישנתי סיגריה זרקתי על עצמי תוויות שליליות – אמרתי לעצמי: איזה מסריח אני, איזה מגעיל ודוחה אני, איזה חלש אופי אני, איזה שלילי אני, איזה נחות אני (לעומת מי שלא מעשן), ועוד.

לחשוב שאני כל כך גרוע מוריד את החוויה של הביטחון העצמי, הלחץ עולה ואפילו חרדה מסוימת – מאוד מבהיל לחשוב שאני כל כך גרוע. מתוך הבהלה הזו, האובססיה להפסיק לעשן עולה, כי שכנעתי את עצמי שהעישון הוא זה שהופך אותי לכל כך גרוע. ("כדי להפסיק להיות דוחה ונחות אני חייב להפסיק לעשן".)
על ידי הלקאה עצמית, הצלחתי להרים את האובססיה מספיק וזה גרם לי להפסיק לעשן לתקופה מסוימת. לכאורה הצלחה. הלקאה עצמית עובדת! היא מובילה להישגים!

הבעיה היא שכל הישג שבא בזכות הלקאה עצמית מחזק את השריון של האני הנשגב. הביטחון שחוויתי היה מדומה. הפסקתי לקרוא לעצמי דוחה ונחות, כביכול אהבתי את עצמי יותר, אהבה מדומה – אהבה שתלויה בהישגים, התנהגות. ("אני מפסיק לכעוס על עצמי ואוהב את עצמי רק בגלל שהפסקתי לעשן").
אהבה מדומה שתלויה בהישגים, זו אהבה שתתרסק ברגע שההישגים ירגישו נמוכים מידי בהשוואה לאחרים. ביום אחד אתה על גג העולם ולמחרת בבור העמוק ביותר. כשאנחנו באהבה מדומה, בלי לשים לב אנחנו מאוד מתאמצים לבנות שריון, מאוד מתאמצים לעשות רושם.

בתוך תוכנו, אנחנו רוצים להרגיש אהבה בלי להתאמץ, ובאהבה אמיתית באמת אין מאמץ רב – הוא מינימלי או אפסי. עם זאת, במסירות ישנו קצת מאמץ.
אחרי שחוויתי כל כך הרבה עליות ומורדות דרסטיות ומהירות בביטחון (הרגשתי בגג בעולם ונפלתי לבור כל כך הרבה פעמים), הבנתי שהביטחון הזה שמגיע בזכות הישגים ויחס מאחרים הוא ביטחון מאוד לא יציב, לא משהו שאפשר באמת לסמוך עליו.

ידעתי שגם אם אגיע להרבה הישגים נחשבים, אין לי באמת שליטה על כל אלו – מצופים ממני הישגים רבים: להתנהג בצורה מסוימת מאוד, להראות בצורה מסוימת, "לתפקד" כמו בן אדם "נורמלי", לצבור הון מסוים, ועוד.
מספיק שאלמנט מסוים מהשריון מתפרק לך לפתע ושוב כל הביטחון צונח. זה יכול להיות בריאות פיזית, תפקוד נמוך מהממוצע, מראה פחות מקובל, כסף. לפעמים זה גם פשוט מצב רוח: אם אתה לא מחייך ועם אנרגיה נמוכה, אתה תקבל פחות יחס. לפעמים זו התנהגות, אם אתה בלחץ, אתה מתבלבל, מתנהג בצורה שלילית יותר (דורש, משמיץ, מרים את הקול) וגם אז – תקבל פחות יחס. כל כך הרבה פרמטרים שצריך לשמור עליהם לטובת שריון חזק.

בגלל כל הנפילות שחוויתי, הבנתי שאין לנו באמת אפשרות לשמור על שריון מושלם כזה. הבנתי שזו פשוט משימה בלתי אפשרית, והבנתי שאני גם לא באמת רוצה להחזיק על עצמי שריון מזויף כזה. הגעתי למסקנה שלהגיע להישגים באמצעות הלקאה עצמית, זו כנראה בכל זאת לא הדרך הכי אפקטיבית.
ראיתי כמה אני כועס על עצמי שאין לי הישג מסוים, כי נדמה לי שרק בזכות ההישג הזה אני אהיה ראוי ליחס, ונדמה לי שהערך שלי תלוי ביחס מאחרים.
בזכות המסקנה הזו, החלטתי שמעכשיו שאני רוצה להגיע להישגים בלי להלקות את עצמי. ההחלטה היתה שלמה, היא באה מתוך רצון ברור וחופשי. ובכל זאת לא היה פשוט ליישם את ההחלטה הזו, כי ההרגל להגיע להישגים באמצעות הלקאה עצמית, היה הרגל של הרבה שנים. האמונה שהערך שלי תלוי באחרים, זו אמונה של הרבה שנים.

ופה נכנס התפקיד החשוב של המאמץ החיובי.
מאמץ חיובי הוא חיובי מפני שבא לקדם את הרצון האמיתי שבך. יש בי עדיין חשק להלקות את עצמי, זה כמו אינסטינקט אוטומטי. משהו בתוכי עדיין מאמין שזה עוזר לי, שזו הדרך הנכונה ללמוד או להשיג משהו. לכן, כשעולה בי החשק הזה, עליי קצת להתאמץ להקשיב לעצמי שוב, שוב להעלות את המודעות, להזכיר לעצמי מה הרצון האמיתי שבי ולמה הוא חשוב לי.

שאלתי את עצמי ברצינות למה באמת אני רוצה להפסיק לעשן? כדי שיהיה לאחרים יותר קל לקבל אותי? שיתנו לי יחס מכבד יותר? לצבור נקודות עבור השריון? כדי שיהיה לי יותר ביטחון?
כל עוד זה המניע, שוב אני חוזר לאותו דפוס – מצליח לבנות שריון, לטפס לגג העולם, השריון שוב יישבר וככול שאתפס גבוה יותר, ככה הצניחה ממנו אחר כך תהיה כואבת יותר.

המניע הריאלי יותר הוא שפשוט מגיע לי להשקיע בעצמי, ליהנות מגוף בריא יותר, להתמקד במחשבות מועילות יותר במקום במחשבות אובססיביות על עישון, ועוד סיבות מהסוג הזה – שאני פשוט רואה שאני מרוויח יותר בלי שום קשר לביטחון שנובע מיחס של אחרים.
נכון שההישג הזה יוביל לפידבקים חיוביים מאחרים ויחס מכבד יותר, אבל הביטחון שלי מגיע מעצם היחס לעצמי, ההשקעה בעצמי, המודעות שאני ראוי ושמגיע לי, גם אם כולם סביבי יגידו שלא.

וכך באמת הגעתי להחלטה מאוד שלמה, ולא רק שהיה לי קל לשמור על מסירות בהקשר הזה ולא לעשן יותר, אלא שהמשכתי ואני ממשיך להתמקד בשיפור הבריאות שלי, בהקשרים נוספים.
הדחף להגיע להישגים מתוך מחשבה שהם יעניקו לי ביטחון עדיין קיים בי, אבל עם השנים הוא קטן מאוד ומיום ליום הוא ממשיך לקטון, פשוט כי הביטחון האמיתי ממשיך לגדול בי, היחס לעצמי ממשיך להשתפר, התלות ביחס מאחרים הופכת להיות זניחה יותר ויותר.

אחד הסימנים הכי חשובים שאני משתמש בהם, זה לשים לב כמה אני מתאמץ להשיג משהו. הרבה מאמץ זה דבר שבא עם לחץ. אם המאמץ מרגיש גדול, מיד ברור לי שיש בי דחף לביטחון. אם אני שם לב שיש בי דחף לביטחון, אני יודע שכדאי שאשפר את היחס לעצמי, כי יש בי התנגדות כלפי עצמי. ברגע שאוריד את ההתנגדות שיש בי כלפי עצמי, הביטחון האמיתי שוב יעלה בי.

סימן נוסף שגם הוא לא פחות חשוב, זה שיש בי קצת מאמץ. קצת מאמץ הוא מצב רצוי. קצת מאמץ זה דבר שבא עם שלווה. אדם הוא יצור שאוהב לצלוח, להתגבר על אתגרים, להתפתח, ללמוד, להשיג, וכו'. אם ההתקדמות שלנו תהפוך להיות קלה מידי, אנחנו לא נוכל להעריך אותה או ליהנות ממנו.

רמת קושי מסוימת היא חיובית ורצויה לנו. ובמיוחד אם אנחנו מתגברים על הרגלים ישנים או דפוסי מחשבה לא נכונים, אנחנו צריכים להשתמש בקצת מאמץ כדי לשנות אותם. וגם כאן, אם המאמץ יהפוך להיות גדול מידי, זה אומר שאנחנו בהתנגדות כלפי עצמנו ולא באמת עושים שינוי חיובי. אחד הדברים הכי חשובים לדעתי זה לשים לב לרמת המאמץ שיש בנו.

‍‍‍‍‍‍

הקטע לקוח מתוך ספר שכתבתי "הנחות, הנשגב וזה שיודע לאהוב"
למעוניינים ברכישה שלחו לי הודעה למספר 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin