אוגוסט 2021

מהי האמת?

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

שלום חברים,

במאמר זה אני אדבר על הנושא של אמת. מהי האמת, איך נכון להתייחס לנושא הזה. מתי אנחנו אומרים את האמת מתי אנחנו לא אומרים אותה. מתי אנחנו מחוברים לאמת ומתי אנחנו משלים את עצמנו.

אומרים שאין אמת אחת וכל אחד אומר את האמת שלו. יש כאלה שאומרים שאפילו אין מציאות אחת, שכל אחד חי במציאות משל עצמו, או שאומרים שיש בכלל מציאויות שונות או יקומים מקבילים. אני לא ארחיק לכת כל כך לסוגיות הפילוסופיות האלו.

אני כן אתייחס למושג אמת במובן הכי פרקטי שאני יכול, עם כמה שפחות תיאוריות וכמה שיותר דוגמאות פשוטות מהחיים, מחיי היום יום שכולנו מכירים.

אז בואו נתחיל.

איציק ומשה עומדים משני הצדדים ההפוכים של הספרה 9. איציק טוען בביטחון מוחלט שהספרה היא 9. ומשה שרואה את הספרה מהצד ההפוך שלה טוען בביטחון מוחלט שהספרה היא 6.

כל אחד מהם אומר את האמת שהוא רואה.

זו הדוגמא הכי פשוטה לראות שהאמת היא הרבה פעמים תלויה בזווית שאנחנו מסתכלים על הדברים, במשקפיים שמהם שאנחנו רואים, במסננים שיש לנו בראש, בפרשנות שלנו וכדומה.

עכשיו בואו נתחיל לעשות את זה יותר מעניין.

איציק ומשה עומדים משני הצצדים ההופכים של הספרה 5.
איציק טוען בביטחון מוחלט שהספרה היא 5. משה טוען בביטחון מוחלט שהספרה היא 8. אז איציק אומר בחיית משה איך 8, איך הגעת ל 8? ומשה אומר לאיציק את אותו דבר בדיוק משוכנע לא פחות שאיציק מבולבל לגמרי.

אז מה קורה פה? אנחנו יודעים שהספרה היא 5. זו המציאות. אנחנו גם יודעים שלא תמיד אנחנו מבינים את המציאות כמו שהיא. והפעם משה לא יכול לראות את המציאות כפי שהיא באמת. כשהוא אומר 8 הוא לא משקר, נדמה לו שזה באמת מה שנמצא מולו, וזו האמת שהוא רואה.

כמו שאני מתבלבל לפעמים וכמו שאתם מתבלבלים לפעמים, גם משה התבלבל. הוא לא שיקר, אלא לא פירש בצורה נכונה את המציאות. קורה.

עכשיו בואו נדבר על הזמן שבו אנחנו כן משקרים.

איציק הלך לטייל בפארק בתל אביב. ומשה התקשר לאיציק. מה נשמע מה שלומך יופי הכל בסדר. משה שואל את איציק איפה אתה? אני במלון בנתניה.

פה יש לנו שקר ברור. איציק יודע שהוא נמצא בתל אביב, הוא לא מבולבל ולא שום דבר, והוא בוחר בכל זאת להמציא שהוא שנמצא במלון בנתניה.

למה הוא משקר?

עכשיו יכולות להיות כל מיני סיבות. או שהוא מנסה לעשות רושם ונדמה לו שלהיות במלון בנתניה זה מרשים. או שהוא רוצה להתחמק ממשה והוא אומר את זה כדי לנטרל את האפשרות שהם יפגשו. ויכול להיות שאפילו אין לו ממש סיבה הגיונית, לא בשביל רושם ולא בשביל להתחמק, הוא סתם מקבל איזה ריגוש מסוים מעצם זה שהוא משקר. שזו גם תופעה לא מאוד נדירה.

על אותו משקל בדיוק, גם כשאנחנו שואלים מישהו מה שלומך? והוא עונה בסדר כשבפועל הוא לא מרגיש בסדר אלא אפילו להפך. יכול להיות שהוא עונה "בסדר" כדי לעשות רושם, יכול להיות שהוא "בסדר" כדי להתחמק מלדבר על מה שהוא מרגיש, ויכול להיות שהוא עונה בסדר כי הוא מפיק איזושהי הנאה איזשהו ריגוש מסוים מעצם זה שהוא משקר. ולפעמים יכול להיות גם שיש איזשהו ערבוב כמה מהסיבות ביחד.

לשלושת הסיבות האלו יש מכנה משותף, אנחנו יודעים את האמת ובוחרים לא להגיד אותה, אלא ליצור אשליה כלשהי שאנחנו משתמשים בה.

ובאותו רגע נדמה לנו, מרגיש לנו שלהשתמש באשליה הזו זו הבחירה הנכונה. זאת אומרת שגם מאחורי השקר, יש לנו איזשהו כוונה חיובית. אפילו במצב של סתם ליהנות מהשקר, הדחף הזה לריגוש, הדחף ליצור את האשליה, זה ממש כמו נטייה להתמכרות, וזה משהו שאנחנו נעשה רק אם נהיה במצב שאנחנו לא מספיק רגועים, והריגוש הזה איכשהו ממלא אותנו.

דוגמא אחרת וגם נפוצה, זה בקשרים בזוגיות, גם כשאין באמת בסיס אמיתי לקשר אוהב ותומך, כשאין באמת התאמה לזוגיות, אנחנו הרבה פעמים משלים את עצמנו, משכנעים את עצמנו כאילו שיש את ההתאמה הזו.

הרבה פעמים אנחנו ממש מרגישים צריכים את האשליה כדי להרגיש ביטחון כלשהו. האשליה הזו ממלא אותנו ומרגיעה אותנו.

אם היינו מספיק מחוברים לעצמנו, לא היינו מרגישים זקוקים לאשליה הזו, ולא היינו משלים את עצמנו.

ודוגמא אחרונה לסיום:
איציק ומשה מדברים ואיציק יוצא בהצהרה: "אני בן אדם טוב"
משה יוצא בהצהרה: "אני בן אדם רע"
איציק שואל אותו, למה אתה אומר שאתה בן אדם רע?

אני בן אדם רע, כי תראה את ההתנהגות שלי, אני כל הזמן צועק על אנשים, אני במריבות, אני משקר הרבה, אני מוצא את עצמי אפילו מסכסך בין אנשים, אפילו את הבני משפחה שלי אני תוקף ולפעמים זה אפילו נגרר לאלימות פיזית. אני גם בן אדם מוזנח, יש תקוע בהרבה התמכרויות, אני פוגע בעצמי, ברור שאני בן אדם רע.

ופה זו דוגמא שהיא בעצם בדיוק אותו דבר שמשה רואה את הספרה 5 בתור הספרה 8. הוא פשוט לא מצליח לזהות את המציאות, שהוא בן אדם טוב. הוא עושה חיבור לא נכון, בגלל שההתנהגות שלו היא הרבה פעמים שלילית, הוא מקיש מזה שהוא בן אדם רע. החיבור הזה בין התנהגות ובין המהות שלנו, זה חיבור לא נכון שהתרבות שלנו לימדה אותנו לעשות.

זה שאנחנו עושים טעויות ועושים נזקים, זה נכון, והנזקים לפעמים הם גם מאוד גדולים, אבל זה לא אומר עלינו שאנחנו רעים, זה רק אומר שאנחנו מפחדים, אנחנו במצוקה, חסר לנו ביטחון, שכחנו מי אנחנו.

וגם השקר של להגיד לעצמנו שאנחנו רעים בא מתוך כוונה טובה, כי נדמה לנו שככה אנחנו נוכל להשתפר, במצבים יותר קיצוניים של הרבה התנהגות שלילית ההסבר הוא קצת שונה, אבל עדיין בכל מקרה, תמיד כשאנחנו יוצרים או מאמינים באזשהי אשליה זה מתוך כוונה טובה.

להגיד לעצמנו את האמת שאנחנו טובים זה הדבר הכי לא מובן מאילו. בעיני אין דבר יותר חשוב מאשר להיות חוויה של עצמנו כמו שאנחנו באמת, לראות ולהרגיש כמה אנחנו טובים ומיוחדים. ברגע שאנחנו בחוויה של עצמנו, אנחנו שלמים ומחוברים עם המציאות, אנחנו מרגישים בטוחים ויכולים באמת לממש את הפוטנציאל שלנו, וגם לשפר את ההתנהגות שלנו משלילית לחיובית חיובית, התנהגות שמתאימה יותר למהות שלנו.

אני מקווה שקיבלתם איזשהי נקודה למחשבה.

אני אביב עוז,
מטפל רגשי לרוגע וביטחון יציב, שחרור מהתמכרויות, חרדות, כעסים.

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin