מי חושב שצריך לעבוד על זה?

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי ועצמאות רגשית
כמה פעמים המחשבה הזו עולה בך?
"אני צריך לעבוד על זה"
זו לדעתי אחת המחשבות הכי מסוכנות,
כי יש לה מסווה.. נראה שהיא מלאה ברצון טוב
והכוונה לעשייה והתפתחות,
ולפעמים זה יכול להיות במידה מסוימת,
אבל לדעתי לרוב היא מחביאה בתוכה אשמה עצמית.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
היא עולה הכי הרבה במצבים דחופים,
אם למשל יש מחלה או סכנה כלשהי
הנטייה להגיד "אתה חייב לעשות [השלימו את החסר]"
גדולה יותר, ולהגיד לעצמך "אתה חייב" זה אפילו
בעייתי יותר מאשר "צריך".
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
אנחנו שוכחים שאנחנו לא חייבים כלום,
שוכחים שיש לנו זכות מדהימה לבחור,
ושהבחירה הזו, היא זו שבין השאר גורמת לנו להרגיש חיים,
אחרת ללא השלמה עם תחושה ברורה של בחירה,
אנחנו כלואים בתחושת חובה,
כאילו שאין ברירה,
פשוט כי אם זה מה שאנחנו אומרים לעצמנו,
זה מה שנרגיש.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
לרוב, כך למדנו שאפשר "להזיז עניינים",
להכנס לאיזו תחושת דחיפות ולפעול מתוך זה,
כאילו שעכשיו אי אפשר להיות רגועים,
כי יש כל כך הרבה מה לעשות, מה להשלים, מה להשיג וכו'
אנחנו משתמשים באשמה ככלי ש"עוזר" לנו ליזום יותר:
"אני חייב לעשות x" "אני צריך *לעבוד* על זה"
ושוכחים ממחשבות כמו "כדאי לי לנשום יותר"
"כדאי לי להשקיע כי" "אני מאוד רוצה לעשות x"
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
(עצרו רגע לחשוב עם איזו מחשבה באמת
אתם מרגישים מחוברים לעצמכם/ן יותר)
‍‍
למה תחושת חובה היא למעשה אשמה?
כל עוד אתה מאמין שאתה חייב להשיג משהו,
אתה מאמין שעד שלא תשיג את זה,
אינך יכול להרגיש שלם, אינך יכול להרגיש לגמרי נוח עם עצמך,
וזו האשמה חמורה, כי למעשה אתה
עושה התניה לזכות שלך להרגיש שלם
עם הישג חיצוני ובמילים אחרות אומר לעצמך
"עד שלא תשיג את זה משהו בך לא בסדר"

לעומת זאת כשאתה יודע שאתה יכול להרגיש שלם ונוח לגמרי עם עצמך
גם ממש עכשיו בלי שום הישג מסוים,
אז אתה נקי מאשמה ויש בך את מלוא החמלה וקבלה עצמית. 

 

איך אפשר באמת להתקדם בלי "לעבוד על זה"?

זה לא בהכרח פשוט, אבל זו האמת שאני מאמין בה:
לתת עדיפות ראשונה לרוגע הפנימי שבנו,
רוגע פנימי בעיני הוא הבסיס הנכון
לכל החלטה ולכל עשייה.
כשאנחנו פועלים מתוך רוגע, אנחנו לא מרגישים מאמץ מופרז,
אין תחושה של "עבודה מאומצת",
במקום זה יש הרגשה של השקעה בריאה ושלווה,
התקדמות בקצב שבאמת אפשרי,
התקמדות עם היכולות שבאמת זמינות,
והחיבור לרצון, המודעות הגוברת לרצון שבנו,
(לעומת דחף שבא עם מחשבה של "חייב"
ומפחית את המודעות הזו)
זו בעיני מודעות
שהיא הבסיס לחופש, אושר ואהבה.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍
תודה על ההקשבה ‍‍‍‍‍‍ ‍‍

אם את או אתה חושבים שעוד מישהו יכול לקבל ערך מהמאמר מוזמנים לשתף :