יולי 2019

איך יכול להיות שאני לא מתקדם?

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי ועצמאות רגשית
לא מתקדם | מרכז עוז

שבת קם בבוקר בהתלהבות:
"‍‍‍‍‍‍יש כל כך דברים שאני רוצה לעשות,
יש לי הרבה זמן פנוי ויש לי חשק גדול!"

אוקי נהדר, מתחיל את היום בהליכה עם הכלבות שלי,
חוזר לדירה ומכין מיץ פירות טעים.
גולש קצת בפייסבוק, ורואה סרט נחמד.
עורך קצת קניות לכמה דברים שחסרים,
ואח"כ מסדר ומנקה את הדירה.
קורא קצת מאיזה ספר מעניין על תזונה ובריאות,
ואז בא לי להמשיך קצת עם האפליקציה ללימוד איטלקית.
הרעב מגיע ואני אוכל להנאתי כמה בננות.

יוצא שוב להליכה קצרה,
וחוזר קצת מנומנם אז שוכב לזמן מה.
מסתכל על השעה ורואה שכבר 15 בצהרים,
"אממ טוב עדיין יש די הרבה שעות ליום:
אני אספיק לעשות מה שרציתי!"
מפה לשם..
זה לא קורה. השעה כבר שמונה בערב,
החשק וההתלהבות של הבוקר כבר נעלמו מזמן..
מרגיש קצת רע עם עצמי,
"אמרתי לעצמי שזה ייקרה, שאני אעשה את הדברים שרציתי,
שאני אספיק, היה לי המון זמן, ואני דוחה ודוחה,
זה כמו תקליט שבור, עובר עוד יום ועוד יום,

איך יכול להיות שאני לא מתקדם?
יש לי זמן, ידע מיומנות ויכולות יש לי, ואפילו יש לי מוטיבציה וחשק!
אז איך יכול להיות שאני לא מתקדם?"

אני מתבונן

בכל החשיבה הזו שבי על ה"תקיעות" הזו,
ומבין עד כמה היא מתגברת את התחושה הזו שמשהו בי תקוע, משהו לא מתפקד, שלא לומר משהו דפוק, כי זה בהחלט יכול להרגיש כך לפעמים.

אני יכול לתפוס את עצמי בכוח ופשוט להכריח את עצמי
לעשות את כל הדברים שרציתי להספיק ולהתקדם איתם, אבל אני חושש מזה,
כי אני יודע שבדרך הזו אני עלול להלחיץ את עצמי,
ואם זה מה שייקרה שום דבר לא שווה את זה.
אני רוצה להשקיע בעצמי מתוך שלווה, ולא מתוך לחץ.

קודם כל אני מרגיע את עצמי:
"הכל בסדר, גם אם היה נדמה שהיום זה היום שבו תתקדם ותעשה יותר, כנראה שעוד לא יכולת. תמשיך לעודד את עצמך, בזמן הנכון – תעשה ותשקיע יותר, כשתהיה מוכן, הכל בסדר"

ואז, אני נושם עמוק, נותן לעצמי כמה דקות להיות בחוויה הזו של הרוגע ונח בתוכה.
לאט לאט התובנה מגיעה:
"כן התקדמתי!
אני מרגיש שאני מכין את עצמי מנטלית לעשייה, הדברים מתבשלים מבפנים ומתחברים, המחשבות מסתדרות להן ומתגבשות למשהו ברור יותר. אני מתקדם! אני מרגיש את זה!"

אולי מחר אני באמת אשב על הדברים
(זה יכול להיות מאמר שרציתי לכתוב, סדנא או קורס שהתחלתי לבנות, שיווק לעסק, הספר שהתחלתי לכתוב כבר לפני 10 שנים ורוב הזמן "ישב במגירה", ועוד כל מיני דברים)
ואולי לא, אולי אני אמשיך בלהכין את עצמי מפנים, ואולי גם זה לא.
מה שבטוח – אעשה מה שאוכל.

גם אם לפעמים אני שוכח את האמת הפשוטה שאני לא יכול לעשות מה שאני לא יכול,
האמת הזו תמיד נשארת אותה אמת, ולפעמים כדאי רק להזכר בה.

לקריאה על שיטת המקור לרוגע פנימי לחצו כאן

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי
וקבלת אבחנה ראשונה במתנה לחצו כאן 

אם אהבתם אנא שתפו עם חבריכם :