נובמבר 2021

רצון אמיתי

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

אני זוכר היטב שהגעתי לימים שבהם גם החלטות פשוטות כמו אם לשתות מים או תה יכלו להראות לי כמו מסע ארוך ומייגע, וגם כשהחלטתי להחלטה לא יכולתי ממש ליהנות ממה שבחרתי לעשות, כי לא הרגשתי שלם עם מה שבחרתי. הרגשתי חייב לבחור: "כי בסוף צריך לשתות משהו. כי החיים ממשיכים וצריך להמשיך לקבל החלטות ולשרוד אותם איכשהו".

אף אחד לא רוצה לקבל החלטות בחייו עם חוויה של מאמץ רב, מעמס וכובד, כולנו נעדיף להרגיש בבחירה עם רצון ברור ומשיכה טבעית.
ככול שהרצון האמיתי שלנו פחות ברור לנו, נרגיש פחות שלמים עם ההחלטות שלנו, ובגלל שתהיה בנו התנגדות מסוימת, יהיה קשה יותר לפעול מתוך אהבה.

הרבה פעמים שומעים משפטים כמו "לכו בעקבות הלב", "אל תוותרו על החלום", "אין דבר העומד בפני הרצון" ומשפטים בסגנון דומה, ולפעמים זה יכול להשמע נחמד או מעודד, אבל לפעמים לא, כי אפשר גם לחשוב "אבל מה בכלל אני רוצה?". היתה תקופה ש"משפטי מוטיבציה" למיניהם איכשהו בסוף היו יותר מתסכלים אותי מאשר מעודדים.
אני זוכר משפט אחד שמדבר על אהבה שתסכל אותי במיוחד: "בחרו באהבה ולא בפחד", זה כל כך תסכל אותי כי לא רציתי לבחור באף אחד מהם. מי בכלל רוצה לבחור בפחד? ובאהבה? לא היה לי חשק לאהוב דברים, לא היה לי חשק לאהוב את עצמי.

החשק לאהוב, הוא לא דבר מובן מאילו, כמטפל לאורך השנים ראיתי כמה זה לא בהכרח פשוט לאנשים – גם כשאנחנו מבינים שכדאי שנאהב את עצמנו, לא תמיד יש חשק, ואם אין חשק לעשות זאת, אז הרעיון של לאהוב נראה כמו משימה כמעט לא מציאותית, ולפעמים בכלל כמו רעיון מטופש.

כילד, כמו רוב הילדים אני מניח, לא חשבתי יותר מידי על הרצונות שלי לטווח ארוך, ובנוסף לא עודדו אותי להתחבר לרצון החופשי שבי, אלא להפך – "ללכת בתלם", "להתנהג כמו כולם" ובכלל להתנהג בצורה מאוד מסוימת שהיא ה"נכונה". אז הייתי יחסית "נורמלי", אבל איפשהו הבנתי שגם אם הרבה אנשים מחשיבים משהו לנכון, זה לא בהכרח אומר שהוא נכון, כנראה כי לא יכולתי להרגיש שלם עם "הדרך המקובלת". וברור לי שאני לא היחיד, כי הרבה פעמים יש משהו ב"דרך המקובלת" שמרסן את הרצון האמיתי וחופשי שלנו.

כשהפכתי נער, ו"נאלצתי" לחשוב על הרצונות שלי לטווח יותר ארוך, זה כבר התחיל להרגיש כמו בעיה רצינית. בגלל שהייתי אדם שמאוד אוהב להבין מה הוא עושה ולא לעשות דברים סתם כי הרבה אחרים עושים אותם, רציתי להבין באמת מה הרצון שלי.
"למה שבכלל ארצה משהו?, מה הערך של כל זה?, מה זה באמת משנה לי אם אבחר דבר אחד על פני השני?" הבילבול שלי היה אמיתי ומאוד כואב.
האם ישנה דרך למצוא את הרצון האמיתי בתוכנו שאליו יהיה קל להתחבר? רצון שאיתו נרגיש שלמים לפעול ולהשקיע? האם ישנה דרך ליצור את החשק לאהוב?
התשובה היא חד משמעית כן – אפשר וכדאי למצוא את הרצון האמיתי וליצור את החשק להשקיע בעצמכם (ולא רק בעצמכם), כי זה הבסיס לאהבה. לצפות מעצמנו להרגיש אהבה בלי הרגשה של רצון אמיתי יהיה מאוד מתסכל, כי בלי הרגשה של רצון ברור וחופשי האפשרות להרגיש אהבה מאוד מוגבלת.

כשהבנתי שיש מציאות אחת והחלטתי ללמוד אותה, התהליך היה (ועדיין) מאוד מרתק ומעשיר. החלק שאהבתי בזה במיוחד, זה שהדברים הופכים להיות מעשיים. עם כל הכבוד לתאוריות, בסופו של דבר אם לא נדע להיות מעשיים ולגרום לשינויים חיוביים לקרות בחיינו, אין כל טעם בתיאוריות. אנחנו לא רוצים לחזור שוב ושוב על אותם טעויות, אנחנו רוצים להשתפר. אז כן, יש דרך מעשית להתחבר לרצון האמיתי שלנו, ליצור את החשק לעשות טוב לעצמנו ולאחרים, וכן אפילו להרגיש אהבה בלי להתאמץ.

‍‍‍‍‍‍

הקטע לקוח מתוך ספר שכתבתי "הנחות, הנשגב וזה שיודע לאהוב"
למעוניינים ברכישה שלחו לי הודעה למספר 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת אביב עוז – 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin