למה אני סובל?

כשגליתי שאני חולה בקוליטיס (מחלת מעיים),
לקחתי אחריות ועשיתי שינויים תזונתיים רבים, אבל עדיין
לא לקחתי אחריות ברמה מספקת,
עדיין ציפיתי שכל התשובות יגיעו מהמטפלת שהייתי אצלה בזמנו,
וכשזה לא קרה,
התלבלתי נורא ואיכשהו חזרתי להרגלים מזיקים..

רק עם השנים שעברו ולקחתי יותר ויותר אחריות,
הפסקתי לצפות לקבל את *כל* התשובות ממטפלים שונים,
למדתי מכל אחד משהו וגיבשתי החלטות בעצמי
(על סמך הרבה ידע מידע וניסיון שצברתי גם באופן אישי וגם מאחרים)
כך ככול שלקחתי אחריות, יכולתי ללמוד יותר,
להבין שפצעים במעיים זה לא משהו מקרי,
ושיש דרך להחלים.

לפעמים זה יותר קל להתמקד באשמה מאשר לקחת אחריות,
אבל *תמיד*
כשכן לוקחים אחריות זה יותר קל מאשר להאשים,
כי רק כשלוקחים אחריות, לומדים ומתפתחים,
ורק כשלומדים איך לשנות דברים לטובה,
החיים הופכים קלים ופשוטים יותר.