מה חשבתי שהפך אותי לאומלל?

חשיבה שלילית
שלום,
במכתב הזה אדבר על צורת מחשבה פופולרית
אבל מאוד בעייתית,
כי בצורה הזו נכין לעצמנו מתכון מושלם
לתחושה שאנחנו בבוץ שאי אפשר ממנו,
וכמובן, אדבר על צורת המחשבה
העדיפה.
 
המחשבה שהייתי מורגל אליה
לאורך שנים לא מעטות
הובילה אותי להתעסק בסבל שלי,
להתעסק בקשיים שלי,
ובחוויה כללית של עוול
שנעשה לי ו"לעולם" כולו.
צורת מחשבה שהובילה אותי להרגיש
פחות או יותר תקוע באומללות וחוסר אונים.
לא ידעתי איך לחשוב בצורה אחרת,
הייתי משוכנע שאני צודק,
שיש יותר מידי "רע" מסביב
וגם שמשהו בי מאוד "לא בסדר".
במילה אחת זו צורת מחשבה שממוקדת ב – אשמה.
 

יש מחקרים שמראים

שבמקומות חורפיים וחשוכים בעולם
רמת האושר פחותה
ואחוזי ההתאבדות גבוהים יותר.
כמה שלא נהיה חזקים מנטלית
עדיין לסביבה ולנסיבות ישנה השפעה
על ההרגשה שלנו.
 
ביחד עם זה,
מנקודת מבטי ומניסיוני
ליכולת שלנו להגיב
למה קורה (נסיבות/אירועים/מקרים),
שזה גם הפירוש למילה
response ability – אחריות,
הכוח לשינוי ההרגשה גדול מהרבה
מכל השפעה של הנסיבות.
 
לכן אני תמיד מציע להתמקד
בשיפור היכולת שלנו להגיב.
עם שיפור יכולת זו
נדע להתמודד באופן חיובי
גם במשברים הקשים ביותר.
 
שאלת המפתח כאן היא
מהו מעגל ההשפעה שלי:
היכן אני יכול לשנות
ולשפר (בעיקר בעצמי)
כדי שאהפוך לגרסה טובה יותר של עצמי,
וכתוצאה מכך גם ארגיש טוב יותר?
 

לפעמים אנחנו יכולים מאוד לנסות

למצוא את התירוץ שיסביר את הסבל
שעובר עלינו, סבל שבאותו הזמן,
אנחנו לא כל כך יודעים איך להיפתר ממנו.
אנחנו מוצאים את התירוץ הזה
ב"נסיבות" שלכאורה אי אפשר לשנות:
"ככה גידלו אותי"
"זה האופי שלי, ככה אני"
"אי אפשר להיות רגוע כשבקושי יש לי כסף לסגור את החודש"
"האנשים רעים מידי"
וכן גם דברים מהסוג של "מזג האוויר".
 
האמת היא שאם לא נעשה את השינוי מבפנים
אנחנו ניקח את התסכול איתנו,
גם אם נזכה במיליון דולר,
ונעבור לגור צד השני של הכדור,
בתנאי המחייה שתמיד חלמנו עליהם.
 
הרבה יותר משינוי הנסיבות,
היכולת להגיב (אחריות) לנסיבות,
זו התשובה האמיתית.
במילים אחרות,
אנחנו מתאמצים להשיג משהו
ש"יציל אותנו",

כי לא רואים איך אנחנו יכולים
לשנות את ההרגשה בזכות עצמנו בלבד.
במילים אחרות עלינו ללמוד איך להתמודד עם לחץ,
ולהרגיע אותו מבלי שזה
תלוי בדברים או אנשים חיצוניים. 

 

האירוניה היא, שאם נשנה את עצמנו,
זה יהיה הדבר שישפיע הכי הרבה
על שינוי הנסיבות סביבנו לטובה.
 
שימו תזכורת יומית בנייד עם השאלה:
איך אני יכול להגיב באופן חיובי יותר
למה שקורה בחיי? לאנשים בחיי? לרגשות שלי?
 

החלק המעניין הוא,

שאפילו לא חייבת להיות לנו תשובה מיד.
עצם המוכנות שלנו לשאול את השאלות האלו,
זו כבר תגובה אחראית לתסכול שלנו,
כי התגובה הזו טומנת בתוכה הבנה עוצמתית מאוד:
שזה בכוח שלנו לשנות את ההרגשה שלנו,
אנחנו לא חייבים לחכות לאף אחד
ולשום דבר ש"יציל אותנו",
אם רק נקשיב באמת לעצמנו,
נראה למה אנחנו מסוגלים באמת,
נהיה אמיתיים עם עצמנו,
ונגדיל את זה!
נגדיל את המסוגלות להיות בפחות ופחות
תלות רגשית,
עצמאיים יותר מבחינה רגשית,
ועם מוטיבציה פנימית חזקה יותר.
 
שמחתי לחלוק אתכם

תודה שקראתם (-:

 

אם את או אתה חושבים שעוד מישהו יכול לקבל ערך מהמאמר מוזמנים לשתף :