מחשבות טורדניות

טיפול במחשבות טורדניות

⦿ "אני חייב להבין מה לעשות עם הקריירה שלי, אני לא יכול יותר לחיות ככה"
⦿ "אני חייב לשנות את התמונה הדמיונית שיש לי בראש שמתפתח בי זיהום מסוכן בגוף, אחרת זה באמת יקרה"
⦿ "אני חייב לפתוח ולסגור את הברז שלוש פעמים, כדי שלא תדרוס אותי מכונית בדרך לעבודה"
 
במכתב הזה אדבר על מהי חשיבה כפייתית,
איך חשיבה כפייתית יכולה לגרום לחרדה,
לבסוף אציג את הפתרון שאני מציע
לשינוי של חשיבה כזו.
(לא על ידי הסחת דעת או תלות באמצעים חיצוניים)
 
התסכול שבא עם חשיבה כפייתית יכול להיות ענק
מעבר לזה שהמצב הזה מוביל למצוקה נפשית ובעיות רגשיות אחרות,
ההרגשה היא שאין שליטה עצמית
ומימוש עצמי אמיתי אפילו לא נראה באופק.
 
לחשיבה כפייתית יש כל מיני צורות,
המכנה המשותף בה זה שהיא חוזרת בלופ,
אנחנו נאבקים בה, ומרגישים שאי אפשר לעצור אותה.
 
זה יכול להוביל לתחושה של
איבוד שליטה ולגרום
להתנהגות כפייתית לא רק ברמת החשיבה.
(אם אני משוכנע שאני חייב לפתוח
ולסגור את הברז שלוש פעמים,
כדי שלא תדרוס אותי מכונית בדרך לעבודה,
לפתוח ולסגור את האור, או כל דבר אחר מהסוג הזה)
 
כששואלים אותי על חשיבה כפייתית
רוב הזמן נראה שמצפים שהפתרון
יגיע גם בצורה חשיבה.
זה קורה כי בדרך כלל לא פשוט להודות שהבעיה האמיתית
לא מתחילה מהמחשבה,
אלא ממצוקה רגשית.
ולכן, כדי לפתור את הבעיה,
עלינו לעשות בעיקר שינוי רגשי,
ורק לאחר השינוי יהיה
עמוק ומשמעותי מספיק,
נהיה בשלים להסיר את החשיבה הכפייתית.
 
במצב כזה, שיש בו הרבה בלבול,
נראה הגיוני שהפתרון יגיע
עם הבנה כלשהי שתשנה את הכל,
ולמעשה, זה נכון.
אבל! הדרך להבנה הזו
תגיע רק אם קודם יהיה שינוי רגשי.
 
לדוגמא, אדם שהבין שלמחשבות
שלו אין באמת כל כך הרבה כוח לשנות את המציאות,
ואם הוא יסגור ויפתח את הברז,
זה לא יגרום או ימנע מחלה או אסון מאף אחד.

הוא הבין את זה,

כי נוצרה בו הבנה רגשית
 
והמחשבה הכפייתית הסתיימה.
אבל עד שהוא הבין את זה,
הוא עבר שנים רבות של סבל.
 
אבל למה דווקא עכשיו הוא היה מוכן להבין את זה?
ולמה בכלל מתחילה מחשבה כפייתית?
היא מתחילה כי מתעורר בנו לחץ רגשי,
אנחנו לא יודעים איך להרגיע אותו,
וכדרך פעולה שנראת משכנעת באותו רגע,
אנחנו מנסים להרגיע אותו עם מחשבה מסוימת,
זה כמובן לא עובד, כי הלחץ עצמו
רק גודל בגלל המחשבה הזו,
עד שנראה שהוא בעצם התחיל מהמחשבה הכפייתית,
אבל למעשה, הלחץ כבר היה שם,
המחשבה הלא ריאלית
והממוקדת ב"אסון" ואשמה רק הגדילה אותו.
 
זאת אומרת,
אם נשנה את צורת ההתייחסות ללחץ,
בצורה כזו שהוא יירגע,
הנטייה למחשבה הכפייתית תעלם.
כשנוכל באמת להרגיע את עצמנו,
ולראות סוף סוף מעבר למצוקה,
תתעורר בנו היכולת לחשוב בצורה צלולה יותר,
עד שבשלב מסוים,
יהיה באמת ברור (גם מבחינה רגשית)
שאין לנו את היכולת לגרום לאסון
עם המחשבה מסוימת, או לחלופין למנוע אסון
על ידי מחשבה מסוימת,
או מעשה כפייתי כלשהו.
 
עכשיו, נכון שלמחשבות יש המון כוח
ויכולת לשנות את המציאות,
ולא רק זה, אלא שהרבה מהשינוי (גם הרגשי),
נעשה באמצעות תרגול
של צורת מחשבה והתייחסות מסוימת.
אבל זה כמובן ממש לא אותו דבר,
כי ההבדל הוא שיש למחשבות
גבול כמה ואיך הן יכולות להשפיע.
מחשבות שלא יהיו מחוברות למציאות,
לא באמת יגרמו לשינויים שיש בנו דחף לראות.
(גם אם נחשוב בלופ אלף פעמים שיש לנו כנפיים בגב,
זה לא יעזור אם ננסה לעוף איתם (; )
 
במילים אחרות,
המחשבה תהיה לא ריאלית הרבה פעמים
כשאנחנו נתונים להמון לחץ,
ולכן הפתרון הוא, לא להתאמץ לשנות את המחשבה
או להבין משהו חדש,
אלא קודם כל להרגיע את הלחץ.
 
טיפול במחשבות טורדניות
הרבה פעמים הוא גם טיפול בחרדות,
כי לרוב חשיבה כזו תרגום לחרדות:
בזמן שהמחשבה הטורדניות והכפייתית מתרוצצת בראש
בלי הרגשה של יכולת לעצור אותה,
זה לגמרי משבש את התפקוד הכי בסיסי שלנו
(לחשוב!)
אז בוודאי שיכולה להתעורר חרדה.
 
מקווה הדברים שכתבתי היו לכם מעניינים,
ומאחל לכולנו שנהיה
כמה שיותר שלווים ובמחשבה צלולה ונעימה
שמחוברת פחות לדחפים
ויותר לרצון האמיתי שבנו.
 

אהבתם? שתפו: