אומרים שהוא לא רוצה לעזור לעצמו

אומרים שאי אפשר לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו.
וזה נשמע מאוד הגיוני על פניו.
חוץ מהעובדה שאין אדם שלא רוצה לעזור לעצמו.
  
אנחנו יכולים להיות מלאים בדחף של הרס עצמי,
ובכלל להיות מלאים בדחפים להתניות חיצוניות והתמכרויות,
דחפים שמסתירים את הרצון.
אז נדמה שלפעמים אין לנו רצון לעזור לעצמנו,
אבל זה לא שאין רצון, אנחנו פשוט עדיין לא מוכנים.
 
אם יש בנו בעיות רגשיות ומצוקה רגשית,
שום הרגשה של מימוש עצמי משמעותי,
ובמקרים מסוים אפילו ללא הרגשה של שליטה עצמית,
אז בוודאי שבפעמים רבות לא נרגיש רצון ברור לעזור לעצמנו.
 
מגיעים אליי לפעמים אנשים
שמאוד מחוברים לרצון די ברור להתקדם בחייהם,
והם *מוכנים* להשקיע בשביל זה.
 
 
ולפעמים מגיעים אנשים, שלא מחוברים לאיזשהו רצון ברור,
שהם מאוד מבולבלים,
ולא ממש *מוכנים* להשקיע.
אז הכי קל להגיד שאי אפשר לעזור להם.
לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא מוכנים,
  
ובאמת לא תמיד אפשר.
  
אבל אם הם כבר הגיעו,
זה אומר שבכל זאת
הם נותנים הזדמנות מסוימת לעצמם,
ואז
כל מה שאני עושה בשלב הזה
זה לעורר את הרצון,
בלי לשכנע ולא בכוח,
  
פשוט על ידי זה שאני מזכיר להם מהו
הרצון שתמיד היה בהם,
לקבל את עצמם יותר,
להתבטא יותר,
להיות שלווים יותר,
פחות תלויים באחרים
ועוד.
  
כשמגיעה בהירות לגבי הרצון,
מגיעה ה*מוכנות* להשקיע
 
וכשמתנסים בתהליך דרך השיטה שפיתחתי,
היכולת לעשות התקדמות אמיתית
דרך חיבור אמיתי לרצון, גדלה מאוד.
וכמה כיף לראות איך זה נותן הרבה כוח ואמונה.
 

אם את או אתה חושבים שעוד מישהו יכול לקבל ערך מהמאמר מוזמנים לשתף :