ינואר 2021

דרישה לעומת בקשה

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

שלום חברים, במאמר הזה אדבר על נושא לכאורה מאוד ברור לילד, אבל בכל זאת, גם אם ההבדל באופן כללי ברור לנו, יש משמעות כל כך עמוקה בהבנה של האבחנה הזו, שרציתי לעשות על זה סרטון ולתת לכם להרהר בזה, כי באמת כמטפל ואדם ראיתי כמה זה יכול לשנות חיים מקצה לקצה.

נתחיל מההבדל בין בקשה לדרישה באופן הכללי ביותר.

עם בקשה, אנחנו מראש מקבלים את האפשרות שלא נקבל מה שביקשנו. בדרישה אנחנו נעולים על אפשרות אחת – שחייבים לתת לנו מה שדרשנו, או שאנחנו חייבים לעצמנו את מה שדרשנו.

עוד מאפיין מאוד מאוד חזק שקיים בדרישה לעומת בקשה, זה איום. דרישה תמיד טומנת בחובה איום. גם אם אני מדבר בשפה של בקשה, אבל בתכלס אני מצפה ממך לתת לי מה שביקשתי, אז למעשה אני דורש.

לדוגמא אני אומר: "תכין לי בבקשה קפה" ובזמן שאני אומר את זה אני חושב
"אם לא תעשה מה שביקשתי אני אכעס עלייך" וכמובן שאפשר גם להגיד את האיום בצורה גלויה וברורה.

עוד דבר שאפשר לחשוב שזו כאילו בקשה אבל בעצם יש פה דרישה זה הטון שבו מבקשים. אם אני מבקש בטון שיש בו מתח, זה כבר לא באמת בקשה, אלא דרישה. לדוגמא "אתה מוכן בבקשה לזוז למקום אחר?" או "אתה מוכן בבקשה לזוז למקום אחר?"

דבר שלישי שאפשר לחשוב שזו כאילו בקשה אבל בעצם יש פה דרישה, זה כשאנחנו מתחננים, זה אולי לא בכל מקרה אבל בטח ברוב המקרים כשבן אדם, ממש ממש ממש מבקש, ולא מפסיק לבקש, והוא ממש מתחנן לקבל משהו, גם פה יש בעצם דרישה, יש פה איזשהו איום סמוי, כי אם הבקשה לא תענה, הוא יחזיק את זה כנגדך.

לסיום לגבי דרישה, הדרישה היא לא נעימה, בגלל שדרישה היא התבטאות שיש בה תוקפנות. אף אחד לא נהנה כשמתייחסים אליו בצורה תוקפנית. אף אחד לא אוהב להרגיש מאוים.

החלק היותר מעניין זה לראות את זה בהקשר של ההתייחסות לעצמנו. כמה אנחנו מדברים עם עצמנו בצורה של דרישות או בצורה של בקשות.

מה שקורה בתרבות שלנו לצערי, זה שיש כל הזמן הרבה ציפיות מאחרים על כל מיני הישגים שכביכול אנחנו מוכרחים להגיע אליהם כדי להיות מוערכים, שווים, להיות נחשבים, להיות בסדר. ובגלל שנהיית לנו בראש התניה לכל כך הרבה ציפיות שקיימות בחברה שלנו, התרגלנו לדרוש מעצמנו הרבה דברים, והרבה פעמים אפילו התרגלנו לחשוב בצורה של דרישה על דברים הכי קטנים. לדוגמא אם יש כלים בכיור, אני אומר לעצמי "אני חייב לעשות את הכלים" "אני חייב ללמוד" "אני חייב לעבוד" "אני חייב להיות בריא" "אני חייב להפסיק לעשן"

"תהיה בן אדם, לך ללמוד, לך לעבוד, תפסיק לעשן, תעבוד על עצמך"

כל כך התרגלנו לחשיבה בצורה של דרישה שזה כבר לא נראה כמו משהו תוקפני, זה נראה כאילו זו פשוט המציאות, נדמה לנו שאנחנו באמת חייבים, אז אנחנו דורשים מעצמנו. הבעיה עם זה, שככול שאנחנו דורשים, אנחנו נתונים ליותר ויותר מתח, יותר ויותר לחץ. ואנחנו יותר ויותר רחוקים מעצמנו, כי אנחנו פחות ופחות נותנים מקום לרצון החופשי שלנו, ויותר נותנים מקום לדחפים ולאובססיות שיש בנו.

כמה דרישות נפוצות שיכולות להיות:

  • תפסיק להרגיש מבואס, תרגיש נעים, תחייך
  • תגיד תודה על מה שיש לך בחיים
  • אתה צריך להבין
  • אתה צריך החליט נכון
  • תהיה מכובד
  • תכבד את עצמך
  • תתקדם יותר מהר
  • קח שליטה
  • תהיה עצמך
  • תעשה רושם טוב

גם דרישות באות מתוך כוונה טובה, אבל הדרך התוקפנית של הדרישה לא עוזרת לנו, ואם אנחנו דורשים מעצמנו אז פשוט פוגע בנו, זה מכניס ללחץ, זה יוצר חוויה של אשמה, חרדה, סבל, תקיעות ועוד ועוד

בואו נתסכל קצת על הצד השני של הבקשה ונשים לב איך זה מרגיש:

אתה יכול בבקשה ורק אם אתה מוכן, בקצב שלך, להקשיב לעצמך יותר? ואם לא זה בסדר.

אתה יכול בבקשה ורק אם אתה מוכן, להודות על הטוב שיש בחייך? ואם לא זה בסדר

כשאנחנו מבקשים, זה מאוד מרגיע, משחרר, זה מאוד מאפשר, מזמין. יש בזה באמת כוח אדיר של הבנה, התחשבות, הכלה, חמלה.

לדעתי, להביא את עצמנו למצב שאנחנו מוכנים לבקש במקום לדרוש, זה באמת כל התורה על רגל אחת.‍‍‍‍‍‍

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

לקריאה נוספת על שיטת 6 הצעדים לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin