הרבה שואלים ובצדק "מה קורה בפגישות? מה אני עושה בפגישות?"
אז החלטתי לכתוב על זה להבהיר לפחות באופן כללי בכמה נקודות עיקריות.
לשם הנוחות בלבד כתבתי בלשון זכר על מטופל
אך כמובן שהכוונה היא גם למטופלת. מקווה שאת מקבלת זאת בהבנה.
חשוב לי לפני כן להדגיש שהתהליך הוא לא "שטנץ"
אליו אני מכוון ללא כל אבחנה.
ההנחיות, התרגילים, השפה, והזמן בו שוהים בכל שלב,
אפילו סדר השלבים משתנה לעיתים ממטופל למטופל.
ולא כל מטופל עובר כל שלב.
עם זאת, כדי שאפשר יהיה להבין יותר לעומק על מה שקורה תכלס בתהליך,
אפרט כאן את השלבים שאיתם אני מכוון את תהליך הטיפול.
מה קורה בפגישות (גרסה מקוצרת):
השפעות חברתיות שמעודדות תחרתיות, וכל מיני התניות של הערך העצמי עם הישגים כאלה ואחרים, אלו השפעות שיצרו בנו דפוסי חשיבה של אשמה עצמית:
(לדוגמא, עד שלא יהיה לי x לא אוכל להרגיש שלם עם עצמי, אני לא מעריך את עצמי כי אין לי x)
ככול שאנחנו מתייחסים לעצמנו עם אשמה כזו,
אנחנו פוערים בור בתוכנו, ונוצרת בנו חוויה של חוסר ערך וריקנות.
לעומת אשמה עצמית ביקורת נוקשה והלקאה עצמית, קבלה עצמית וחמלה עצמית מנסיוני היא דבר טבעי שאנחנו פשוט שוכחים לתת לעצמנו, שוב בגלל כל מיני השפעות חברתיות שיצרו בנו דפוסי מחשבה של אשמה עצמית.
כמטפל אני נותן הנחייה שמותאמת אישית איך ליצור הקשבה עצמית בעזרת חשיבה נכונה, וכך גם לגבי כנות וחמלה.
חשיבה נכונה מעוררת התייחסות נכונה. ובפגישות מתנסים בחשיבה הזו מול כאב אמיתי, ומרגישים איך התייחסות נכונה יכולה לגרום לך ללמוד מהכאב וכך לאפשר לו להשתחרר באופן טבעי.
זאת אומרת, זה לא רק להשתמש ב"מילים הנכונות" אלא להרגיש איך הן יוצרות התייחסות נכונה שמאפשרת לרגש להשתנות, ולכן, אם ממשיכים לתרגל את צורת ההתייחסות הזו עד שהיא הופכת להרגל קל וטבעי, השינוי הוא יציב לטווח ארוך, השינוי שהוא למעשה ביסוס ההרגל להתייחס בקבלה עצמית וחמלה עמוקה לעצמך.
בזכות הקשבה, כנות וחמלה ההערכה העצמית גוברת, הערכה עצמית שמובססת על הקשבה והתייחסות בונה שלך לעצמך, ולא על שום גורם חיצוני. לכן, באופן זה הדחף להרגיע את עצמך בזכות חיזוקים מבחוץ יורד והרצון האמיתי שבך הופך ברור יותר. (הדחף להתמכרויות למיניהן או הדחף לקבלת פידבק חיובי/תשומת לב והכרה מאחרים).
הערכה עצמית שמבוססת על הקשבה כנות וחמלה, באה ביחד עם דפוסי חשיבה מאוד בריאים שיהפכו לחלק טבעי בך, ולכן גם נמנעים ממך מחשבות טורדניות, לחצים או חרדות. כאשר השינוי הזה הופך משמעותי מספיק, גם אשמה כלפי אחרים מתפוגגת וכעסים מיותרים מתפוגגים (גם כלפי עצמך וגם כלפי אחרים), מה שמאפשר גישה והתייחסות מפויסות והרמונית יותר כלפי הסובבים אותך.
עד כאן הגרסא המקוצרת של מה קורה בפגישות. חשוב לי לענות על 3 שאלות נפוצות,
כשהשאלה האחרונה שאענה עליה בפירוט תהיה "מה קורה בפגישות עצמן"
א. כמה זמן לוקח התהליך?
בקבלת חיזוק מאחרים, חרדות או מצוקה רגשית עמוקה מכל סוג או מכל סיבה שהיא,
בפעמים רבות הוא ירגיש דחף לקבל *פיתרון מהיר*.
אני מאוד מבין את הדחיפות וגם מסכים שכדאי להתמודד עם הבעיה
ולמצוא פיתרון בהקדם האפשרי,
כי במצבים כאלו רגישים, התפקוד מאוד מידרדר, ואנו כבולים
בהתנהגות שיכולה מאוד להזיק לנו
(אם זה התמכרויות למיניהן או חשיבה שלילית
שמעוררת שוב ושוב חרדות ולחצים)
אלו מצבים שבהחלט ראוי שנרצה לקבל עבורם פיתרון מהיר.
עם זאת, חשוב מאוד להבין, הפיתרון המהיר ביותר הוא
זה שבאמת אפשרי ולא זה שרק "מטשטש" את הבעיה לזמן מה.
אם הכוונה של המטופל לקבל פיתרון שיפסיק את כל הסבל והכאב
תוך פגישה אחת או תוך כמה ימים,
אני מבהיר שאני לא יכול לעזור לו, כי אני מאמין בביסוס רוגע פנימי
לטווח ארוך ולא רק לטווח קצר.
גם במקרה שהוא מבקש להרגיע את עצמו בעזרת משהו חיצוני,
אני אומר שאני לא יכול לעזור לו – אני מבהיר
שאני מכוון אותו ליצור ולהגדיל
את היכולת להרגיע את עצמו באופן *עצמאי*,
ושזה תהליך שצריך לתת לו את הזמן בלי להאיץ בכוח,
אלא מתוך הקשבה ליכולת האמיתית שלך להתקדם,
עם הזמן זה הופך קל יותר ויותר, באופן טבעי.
בהנחה שהמטופל ממלא את ההנחיות בבית, ומשקיע בתרגול על בסיס יומי, בדרך כלל אחרי 15 פגישות אפשר להגיע להבדל חיובי משמעותי. עם זאת, לא יכולה להיות התחייבות לשינוי בתוך מספר פגישות מסוים, אינני יכול להכריח אף אדם לעשות שינוי, וזו בסופו של דבר אחריות של כל אדם לעשות את השינוי עבור עצמו.
בנוסף לרמת ההשקעה של המטופל בתרגול, מספר הפגישות תלוי במצבו האישי של כל אדם ובקצב ההתקדמות לו הוא מסוגל.
משך פגישה הוא שעה.
השיטה והדרך בה אני עובד היא לא "קיצור דרך",
אני באופן אישי לא מאמין בקיצורי דרך,
והדרך שאני מציע היא פיתרון אמיתי ויציב,
שהולך ומשתפר ככול שהמטופל
מוכן יותר למלא את ההנחיות שאני מתאים עבורו.
כל אדם מגיע עם מוכנות אחרת
לעשות שינוי ולהשקיע עבורו
(זו לא תחרות ואפילו לא תחרות מול עצמך).
מניסיוני, ככול שמטופל השקיע ועשה את התרגול
אדם שהיה בחרדות כמעט כל חייו
(ואפילו חשב להתאבד כמה פעמים)
תוך פחות מחודשיים הגיע למצב שהוא כבר לא מרגיש במצוקה,
רגוע ומחובר לעצמו יותר מתמיד.
ככול שהמשיך את התהליך מצבו הלך והשתפר,
שביסס גישה וצורת מחשבה מטיבים שיישארו אותו כל חייו.
ב. האם קשה לעבור את התהליך?
כפי שאפרט בהמשך, חלק מהטיפול הוא גם ביסוס היכולת
(כמו עצבות, בילבול, כעס ועוד),
לדעת איך להתייחס לכאב נכון ואיך ללמוד ממנו וכך לשחרר אותו.
לכן, בשורה התחתונה לא רק שהתהליך לא קשה,
כשאנחנו יודעים איך להתייחס לכאב בצורה נכונה,
הוא מתחיל לזרום החוצה באופן טבעי,
וזו חוויה מאוד מלמדת ומשחררת.
בנוסף התהליך מאוד מרגיע ומחזק,
ככול שגדלה היכולת להרגיע את עצמך באופן עצמאי
ולהשתחרר מתלות ב"חיזוקים מבחוץ".
ג. כמה זמן אתה מטפל והאם זה עובד?
אני עובד כמאמן אישי ומטפל רגשי כ 10 שנים.
הניסיון שלי הוא רב, לכן השיטה שפיתחתי ושאני עובד איתה
מי שפעל לפי ההנחיות שאני נותן ראה תוצאות
עכשיו אתאר בכמה שלבים מה קורה בפגישות,
השלבים האלו הם למעשה השיטה שפיתחתי ולה אני קורא:
המקור לרוגע פנימי
1. שלב ראשון. הכרות ואבחנה.
את הפגישה הראשונה אני מקדיש אך ורק להכרות עמוקה. מניסיוני,
עם כל הרצון הטוב, להתחיל לצלול לתוך התהליך מבלי
שאספתי מספיק נתונים שמאפשרים אבחנה יחסית משמעותית,
חשוב לי להכיר את האדם שמולי
⦿ לדעת מה בדיוק מפריע לו (או לה כמובן),
⦿ מה הציפיות שלו מהתהליך
⦿ מהי צורת המחשבה שלו
⦿ השפה בה משתמש
⦿ צורת ההתייחסות שלו לדברים
⦿ להקשיב לכל מה שלדעתו חשוב שאדע, ועוד.
כל אלו נתונים מאוד חשובים שעוזרים לי
להתאים את שאר ההנחיות וההכוונה שאני נותן.
2. שלב שני – יסודות: החלטה עוצמתית והקשבה.
בפגישה השניה מתחילים כבר בטיפול עצמו. היסודות של התהליך הם:
א) החלטה עוצמתית.
ב) הקשבה.
אני מדבר על שני אלו כיסודות כי הן פשוט בסיס שאם לא תבנה קודם,
כל מה שתנסה לבנות בלי אלו פשוט יקרוס,
ממש כמו שכל בניין מתחילים לבנות מיסודות עמוקים באדמה כדי שלא יתמוטט
וכמו שכל עץ מצמיח שורשים עמוקים למען היציבות והפריחה שלו.
כך גם לגבי בניית תהליך רגשי עמוק, יש צורך ביסודות חזקים,
ובמקרה זה היסודות הם החלטה עוצמתית והקשבה איכותית.
כל שינוי אמיתי מתחיל מהחלטה חזקה. מה זה אומר חזקה?
זה אומר שעם ההחלטה הזו (לעומת "החלטות" אחרות שלא ממש באות לידי ביטוי)
אנחנו באמת נהיה מסורים, נפעיל את עצמנו ונשקיע.
המטופל מקבל הנחיה מלאה איך לגבש החלטה כזו בהקשר לתהליך
שיעשה תוך ליווי ותמיכה ממני לאורך כל בדרך (גם בין הפגישות).
החלטה זו בדרך כלל קשורה בליצור את היכולת
לעורר רוגע פנימי באופן עצמאי ללא תלות בגורמים חיצוניים.
גיבוש ההחלטה הזו יכול להמשך גם בכמה פגישות נוספות,
אך מפעם לפעם ההחלטה תהיה מגובשת וחזקה יותר –
וזה מנוף אדיר שנותן הרבה כוח להשקיע לטובת השינוי.
הקשבה היא גם יסוד וגם פעולה שממשיכים לתרגל ולחזק לאורך כל הדרך.
היא כל כך חשובה, כי עליה נבנים שאר הדברים.
בשלב הזה אני מציג משפטים שונים למטופל,
הוא בוחר אם לשנות אותם ואם להגיד אותם לעצמו,
מטרת המשפטים האלו לכוון את המחשבה להיות ממוקדת יותר
ובתשומת לב גדולה יותר. תשומת לב למה?
ההתכווננות הזו, יכולה לעורר רגש מסוים, שאליו המטופל בוחר לשים לב יותר.
ככול שממשיכים לקרוא את המשפטים, שהם למעשה בונים חשיבה מסוימת,
ההקשבה הופכת עמוקה ואיכותית יותר,
והמודעות למה שבאמת קורה איתך הופכת ברורה יותר:
ברור לך יותר איך אתה חושב, ואיך אתה מרגיש,
וכן הקשר בין איך שאתה חושב ואיך שאתה מרגיש הופך להיות ברור יותר.
למה הקשבה היא בסיס חשוב כל כך?
אם לא תדע איך להקשיב לעצמך בצורה עמוקה מספיק,
לא תדע להעריך נכון את היכולות שבך,
זאת אומרת מצד אחד תתנהג כאילו אתה מסוגל ליותר
ממה שאתה באמת מסוגל ומכך תתיש את עצמך,
ומצד שני תתנהג מתוך מחשבה שאתה מסוגל לפחות,
כשלמעשה אתה מסוגל ליותר, וכך לא תממש את הפוטנציאל שלך.
ללא הקשבה לא תדע לזהות את צורת המחשבה שלך
לא תדע אם כרגע יש בך חולשה מסוימת ואולי כדאי שתנוח,
זאת אומרת, הקשבה היא בהחלט שלב הכרחי להתחלה של התהליך
וגם פעולה שתמיד כדאי להמשיך לשפר.
אז אלו הם שני היסודות: החלטה חזקה והקשבה איכותית.
3. שלב שלישי. יצירת חמלה עצמית ורוגע פנימי.
בשלב הזה כשיש החלטה ברורה וחזקה והקשבה עצמית איכותית יותר,
הרבה יותר קל להמשיך לביסוס של חמלה עצמית:
חמלה היא אמפטיה (היכולת לחוש בכאב שנמצא בך), ולא רק,
אלא גם את ההרגשה שאתה תומך בעצמך.
גם בשלב הזה אני מציג משפטים מסוימים
שאני רואה שיכולים להתאים למטופל,
אנחנו בוחנים אותם יחד, רואים אם כדאי לשנות בהם את הניסוח,
וכשהמטופל מוכן, הוא מקריא אותם
וקריאתם מובילה אותו לחשוב בצורה מסוימת,
צורת מחשבה שמעוררת כנות וחמלה עצמית.
זה אולי נשמע קצת טכני ומוזר,
אבל זה לא מוכרח להיות כך.
אני מניח ששמעתם על 'כוחה של מילה'.
המחשבה שלנו תמיד בנויה ממשפטים,
המשפטים האלו (והמשמעות שאנו מעניקים להם)
קובעים בסופו של דבר את צורת ההתייחסות שלנו לדברים.
זה יכול להרגיע אותנו ולשפר את התפקוד שלנו,
אם צורת ההתייחסות שלנו בנויה באופן אחר,
זה יכול להלחיץ אותנו ולפגוע בתפקוד שלנו,
ללמוד ולשפר את צורת המחשבה שלנו.
העניין הוא, שעלינו לעשות זאת באופן טבעי,
כי אם זה ירגיש מאולץ, זה לא באמת יתפוס ולא באמת
יגרום לשינוי שאנחנו רוצים.
איך משנים את המחשבה שלנו באופן שמרגיש טבעי ונוח?
בגלל שלמדנו איך להקשיב באופן עמוק לעצמנו,
להתייחס גם למה שאנחנו מרגישים ולא רק למה שאנחנו חושבים,
ובגלל שנבסס את החשיבה על הקשבה,
אנחנו נעשה את שינוי החשיבה ברגישות שמתאימה לאותו רגע,
ובאופן הזה, לא רק שזה ירגיש טבעי,
נרגיש אפילו שאנחנו מתחברים לעצמנו
עוד יותר מכפי שהרגשנו קודם.
במילים אחרות, השינוי שנרגיש יהיה תמיד גם רגשי
ולא רק "טכני" בשינוי מחשבה.
אם לא כל כך הבנתם על מה אני מדבר,
זה באמת לא כל כך פשוט להבנה,
כי זה הופך להיות פשוט רק כשבאמת מתנסים בזה.
כפי שאמרתי, בשלב הזה, צורת המחשבה מעוררת כנות וחמלה עצמית,
ויש לכך חשיבות מסיבות רבות,
כשאחת מהן היא בהחלט השלווה שנוצרת
בעקבות ההרגשה שהחמלה מעניקה.
כשנוצרת שלווה זו, למעשה המטופל מלמד את עצמו
שהוא מסוגל להגיע לשלווה ללא תלות באף גורם חיצוני:
השלווה שנוצרה בו הגיעה מהרגשה של חמלה שהוא יצר באופן עצמאי.
כשנוצרת שלווה זו,
החשיבה באופן כללי הופכת צלולה וחדה יותר,
וכעת הרבה פתרונות שחיפשנו מגיעים לתודעה באופן טבעי.
כמובן, שתהליך זה שבו הנך מעורר חמלה עצמית,
צריך לקרות באופן יזום כמה שיותר פעמים,
ומפעם לפעם, זה מרגיש יותר ויותר טבעי ופשוט,
עד שזה מתחיל לקרות באופן אוטומטי,
במילים אחרות, זה הופך להרגל קל.
זו הסיבה שהמטופל מקבל תרגילים מותאמים אישית לבית
וליווי בין הפגישות במיילים ובוואטאפ.
ככול שמתרגלים יותר כך יוצרים הרגל מהר יותר.
כשההרגל הופך לקל ופשוט יותר, השינוי בהחלט מורגש ברמה אחרת:
צורת החשיבה תהיה מלאה בקבלה וחמלה עצמית באופן טבעי.
4. שלב רביעי – צמיחה מתוך הכאב.
שינוי צורת המחשבה ושינוי צורת ההתייחסות, כפי שתיארתי קודם,
הן מפתח מאוד חשוב ליצירת מקור לרוגע פנימי אמיתי ועצמאי,
עם זאת, שום שינוי חשיבה לא יעזור באמת
ובטח שלא יחזיק לטווח ארוך,
אם לא עושים זאת מול כאב אמיתי שנמצא בנו.
עלינו להבין את הכאב: להבין את התפקיד שלו,
ועל ידי כך – לאפשר לו להשתחרר.
במילים אחרות, כל עוד אנחנו מתנגדים לכאב ומתייחסים אליו כאל אויב,
הוא נשאר "תקוע" בנו ואנחנו סוחבים אותו איתנו.
אפילו אם נצליח להסיח את דעתנו ממנו ולהתנהג כאילו הוא לא קיים,
זה לא באמת פיתרון: כשאנחנו מתנגדים
לנטייה הטבעית שבנו לחוש בכאב שנמצא בנו,
נרגיש בהתנגדות פנימית, מועקה ומתח,
ויהיה לנו קשה מאוד להרגיש שלמים עם עצמנו.
לכן חשוב מאוד ללמוד איך להתייחס בצורה נכונה שכאב שבנו.
נתרגל התקרבות עדינה ורגישה אל הכאב הרגשי,
באמצעות חשיבה מסוימת, חשיבה ש"נבנה" יחד עם המילים שמתאימות לך.
בדרך כלל נקדיש מפגש לכל סוג של כאב:
עצבות, בלבול, בדידות, פחד, גועל, כעס, בושה, ייאוש, חוסר אונים, חוסר ערך.
בנוסף לבניית צורת החשיבה שמאפשרת
התקרבות עדינה לכאב ושחרור שלו,
המטופל מקבל הנחייה שאותה אני מתאים לו אישית
כיצד לעורר בעצמו התייחסות של חמלה לעצמו עם הכאב,
ומתוך כך, לרוב המטופל כבר מגיע
להבנה לעצמו – מדוע הכאב (כל סוגי הכאב שציינתי קודם)
בעצם עוזרים להתפתחות שלו.
(אם הוא עוד לא מגיע להבנה בעצמו, אני ממשיך לעזור לו להגיע לשם).
אנחנו לא שואפים לחוות בכאב, אבל אם הוא כבר נמצא בנו,
כן כדאי להכיר בו, יש לו סיבה טובה,
ברגע שההבנה של סיבת הכאב נוצרת הכאב משתחרר באופן טבעי.
ההתנגדות הפנימית, המועקה והמתח,
ובשלב זה כבר הרבה יותר קל להסיר דחף להתמכרות,
דחף לתלות בחיזוק מאחרים, ואת הנטייה לחרדות וחשיבה שלילית.
5. שלב חמישי – תוכנית פעולה.
אני מאמין שתוצאות אמיתיות חייבות להיות מדידות ביום יום.
לכן חשובה גם תוכנית פעולה מסודרת שגם אותה אני מתאים למטופל.
היא מסודרת לשלבים עם צעדים ברורים מה לעשות בכל יום
כדי ליצור מקור לרוגע פנימי עצמאי ויציב.
בנוסף המטפל מקבל הנחייה כיצד לתעד באופן פשוט וברור
(שהיא למעשה הסרת דחף להתמכרות, ו/או דחף לתלות בחיזוק מאחרים,
ו/או הנטייה לחרדות וחשיבה שלילית)
ככול שהדחף יורד, המטופל מתחבר יותר לרצון האמיתי שבו,
ברור לו שהוא הופך לגרסא משופרת של עצמו,
ולכן נוצרת גם מוטיבציה טבעית ויציבה.
6. שלב שישי – יצירת פיוס והרמוניה.
חשוב מאוד להגיע למצב של שלווה פנימית,
וחשוב אפילו יותר שתדע בדיוק מה לעשות כדי ליצור אותה
לא באמצעות הסחת דעת ממה שמרגיש לא נעים,
אלא מתוך זה שתלמד איך להתייחס בצורה
של קבלה עצמית עמוקה וחמלה לעצמך,
שתעבור דרך הכאב, ולא "תטאטא אותו מתחת לשטיח".
כשאתה לומד איך לעשות זאת,
⦿ אתה מרגיש פשוט מעולה עם עצמך,
⦿ אתה כבר לא כועס או מחזיק טינה על עצמך,
⦿ לא מתמקד בלהאשים את עצמך ולא מתבייש בעצמך.
⦿ אתה נהנה להיות מי שאתה, לבטא את עצמך יותר,
⦿ ואתה מרגיש פיוס פנימי אמיתי.
בזכות זה, כעת אתה פנוי הרבה יותר ליצור קשרים בונים עם אחרים,
ללא תלות רגשית, ומתוך נכונות אמיתית
ומלאה לשיתוף פעולה ונתינה מהלב.
בפגישות עצמן נדבר על איך לשחרר מטען רגשי שלילי מול אחרים,
אפשר לקרוא לזה במילה סליחה, ולמי שיותר נוח
אפשר פשוט לקרוא לזה לשחרר.
אם המטופל מוכן, אפשר גם לעשות סימולציות של שיחה
(כשאני מגלם את תפקיד האדם שמולו יש מתח/מטען רגשי).
השלב הזה של שחרור מטענים שלילים מאחרים,
מאוד חשוב בעיני, מפני שלרוב יש בנו הרבה מטען גם כלפי אחרים,
ובסופו של דבר אנחנו סובלים מזה המון שלא לצורך.
בפגישות נתייחס גם לאופן שבו אנחנו מתקשרים עם אחרים:
⦿ איך לדבר בצורה אסרטיבית.
⦿ איך ליצור שיחה שבה המסר יעבור יותר – תהיי מובן יותר ויותר תבין אחרים.
⦿ איך לעודד אחרים לשתף פעולה מרצון – וליצור רווח הדדי גדול יותר.
⦿ איך לפתור אי הסכמות/התנגדויות בצורה מפייסת ללא ריבים או "התנגחות".
בקיצור, איך לתקשר עם אחרים בצורה בונה והוביל לפיוס והרמוניה.
בדרך כלל, השלב הזה בתהליך הטיפול מגיע יותר מאוחר,
אבל כבר בשלבים יותר מוקדמים,
אפשר יהיה להרגיש שיפור בנקודות שציינתי.
לסיכום, במפגשים נעבוד על:
⦿ יצירת החלטה עוצמתית
⦿ יצירת הקשבה עצמית עמוקה
⦿ עיצוב מחדש לצורת מחשבה שמובילה לקבלה עצמית וחמלה
(ומכך להרגיע לרוגע פנימי עמוק ויציב)
(על ידי התייחסות של קבלה עצמית ועל ידי למידה מהכאב)
⦿ בניית תוכנית פעולה: סדרת פעולות יומית כיצד להשתחרר מהדחף
(להתמכרויות למיניהם, לתלות בהכרה ופיבדק חיובי מאחרים,
ו/או הנטייה לחרדות וחשיבה שלילית)
⦿ יצירת הרגשה פנימית של פיוס והרמוניה
ומתוך כך ליצור חיבור אמיתי ועמוק יותר עם אחרים.
אני מזכיר מה שכתבתי בהתחלה,
לא אצל כל מטופל יש צורך או מוכנות לעבור את כל השלבים,
וזה בסדר גמור, התיאור שכתבתי, למרות שהוא די מפורט, הוא כללי מאוד,
ולכל מטופל אני מתאים את הטיפול ואת השלבים באופן אישי.
מקווה שעכשיו יותר ברור לך מה קורה בפגישות,
אם עדיין יש לך התלבטות או כל שאלה, אשמח לענות (צור קשר). אני מאמין בלב שלם שכולנו ראויים
לשלווה פנימית יציבה ומוטיבציה יציבה, ביטוי עצמי מלא,
חיבור אמיתי עם הסביבה ושגשוג,
ולכן הפכתי למטפל, כדי לעזור לאנשים בכך,
אין דבר שמשמח אותי יותר מלראות איך אדם עובר ממצוקה לשלווה,
ומרגיש בביטחון מפני שהוא יודע בדיוק מה שעשה שגרם לכך,
ואיך הוא עובר משלווה לשגשוג והרמוניה עם אחרים.
מקווה שהדברים עוררו בך תחושה של כיוון שאת/ה רוצה ללכת בו,
גם אם באופן עצמאי וגם אם איתי ביחד.