התקפי זעם לעומת היכולת להקשיב

סיפור על נמרוד שרץ מהר לחברו קיקו. הוא הגיע מלא התלהבות נמרץ ושמח, הכריז פעמים רבות שהוא בהארה גדולה, מלא בחמלה ואהבה ליקום.
‍‍‍‍‍‍
קיקו קצת הופתע ושאל
– "אתה בטוח? רק שלשום ראיתי אותך עם התקפי זעם רבים מתלונן על המון דברים"
– "כן אני בטוח, הכל נפלא! שום התקפי זעם! הכל מושלם! לא חסר לי כלום! אני חופשי ומאושר לחלוטין!"
– "וואו! כל הכבוד! ספר קצת איך זה קרה? הבנת משהו מעניין בהארה שלך?"
– "כן" ענה נמרוד ומיד המשיך לדבר על תדר גבוה, קוונטים, יישויות על טבעיות, חיי נצח ועוד ועוד…
– "אוקי, רגע, עצור שניה, אני לא כל כך מבין מה אתה אומר לי, אתה מדבר בכל מיני מושגים שאני פחות מתחבר אליהם, אני מעדיף לדבר בשפה פשוטה…"
– "כן כן ברור אני אדבר בשפה פשוטה!" אמר והמשיך לדבר בשפה שלו…
– "אני מאוד רוצה לתקשר איתך, וזה מאוד קשה לי, כי אני מרגיש שאתה רץ ורץ קדימה ואני נשאר מאחור מנסה לעקוב בקושי"
– "אני מבין" אמר נמרוד אבל המשיך לרוץ ולרוץ, להתלהב ולשתף את "חוכמתו הרבה" על החיים.
– "אני מצטער אבל חשוב לי לעצור אותך. אתה מדבר הרבה על אהבה וחמלה ועל כמה שהכל כל כך נפלא, אבל אין לי החוויה הזו בשיחה, אני מרגיש שאתה לא מקשיב לי, ויותר בדחף לקבל ממני הקשבה ולרוץ עם עצמך".
‍‍‍‍‍‍
נמרוד התבאס, נעלב עד עמקי נשמתו וחזר לביתו.
אבל אח"כ הרהר במה שאמר לו קיקו בסיום השיחה וחשב שאולי עלתה נקודה טובה. זה הרס לו את אשליית ההארה המושלמת, אבל מצד שני – ההתפקחות מול האתגר האמיתי בחיים: ליצור תקשורת בונה עם אחרים ושיתופי פעולה, אולי זה מקרב אותו להתפכחות אמיתית? כזו שאינה מתיימרת להיות "מושלמת" אלא ממשיכה לגדול לצד הכאב והסבל?
‍‍‍‍‍‍

הקשר בין התקפי זעם וחוסר יכולת להקשיב

חמלה או אהבה הן לא דבר מקרי, מוכרח להיות להן בסיס. לבסיס הזה קוראים הקשבה. הקשבה רק לרגשות נעימים זו לא הקשבה אמיתית, והקשבה רק לעצמך, זו לא הקשבה אמיתית.
ובמיוחד בשיחה בונה (במיוחד כשמעורב בה הרבה רגש).
כדי ליצור שיחה בונה, כדאי לעצור ולשאול שלוש שאלות בסיסיות, שמכוונות אותנו לדבר מתוך הקשבה:
1. כמה זה מעניין אותו?
2. הוא פנוי רגשית להקשיב עכשיו?
3. כמה הוא מסוגל להבין עכשיו? 
‍‍‍‍‍‍
אפשר לשאול עוד הרבה שאלות חשובות, אך אלו כמה שאלות בסיסיות שכדאי לשאול קודם.
הקשבה נקייה היא הפעולה שבה אנחנו רק סופגים מידע, בלי לנסות להגיע למסקנה או תובנה חדשה תוך כדי, ואם זה בשיחה, אז בלי לנסות לגבש את התגובה תוך כדי מה שאומרים לך, אלא פשוט להקשיב ורק אח"כ להגיב.
‍‍‍‍‍‍
כמטפל רגשי הצעד הראשון שאליו אני מכוון הוא שיפור יכולת ההקשבה. יכולת ההקשבה קשורה באופן מאוד חזק לצורת החשיבה שלנו. זאת אומרת אם צורת המחשבה לא נכונה, לא נהיה מסוגלים להקשיב באמת. נמרוד היה משוכנע שהוא על גג העולם, והוא לא מבין מה רוצים ממנו, למה מעירים לו על ההתנהגות שלו. למעשה הוא מרגיש התקפי זעם על אחרים כי ציפה מהם ליחס אחר לגמרי. גאווה מופרזת הדחיקה בו את אותם התקפי זעם, ואז התקפי זעם הופיעו ברגע שלא קיבל את היחס שאליו ציפה.

התקפי זעם זו בעיה שהרבה פעמים לא גלויה בתור בעיה לאדם שמתנהג עם התקפי זעם, הוא אפילו יכול לחשוב שהוא ב"הארה" או שבמצב רגוע. אבל ככול שעובר הזמן ואותם התקפי זעם מחמירים, ברור לו שאם לא ידע איך להפחית את אותם התקפי זעם, אנשים פשוט יתחילו להתרחק ממנו. טיפול בכעסים מעניק את הפיתרון לשינוי התפיסה מהשורש כדי שתרד התלות ביחס מאחרים ולכן הדחף לחוש התקפי זעם. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות התקשרו – 0524871100. אביב עוז, מטפל רגשי.