יוני 2023

 

על חוכמה בודהיסיטית - יתרונות וחסרונות...

מאת אביב עוז | מטפל רגשי לרוגע פנימי יציב

בדרך כלל הטור יותר קצר אבל הפעם הרשאתי לעצמי קצת יותר…
קראתי כמה ספרים שיש בהם לא מעט חוכמה בכיוון בודהיסטי.
יחד עם זאת לדעתי יש בכיוון הזה גם לא מעט הטעיות.
לדוגמא כשמדברים על "כוחו של הרגע הזה"
הסופר חוזר ומדגיש במקומות שונים בספר ובניסוחים שונים על כך ש"הארה" היא "קץ הסבל",
ובכלל גם בספרים נוספים מדברים לא מעט על כאב כבעיה,
לא תמיד באופן גורף אבל זו הנטייה הכללית של המסר שחוזר שוב ושוב – אפשר לראות את המסר ש"כל כאב הוא בסופו של דבר אשליה",
שההזדהות עם "המוח" או עם "המחשבות" בהכרח יוצרת סבל.
כל ההתייחסויות האלו לסבל וכאב מעידים בעיני על אובססיה לברוח ממנו ולא להתמודד איתו ולשחרר אותו באופן טבעי.
הסופר מתאר "חייתי בשלווה ובאושר עמוקים. לא היו לי מערכות יחסים, לא עבודה, לא בית. ביליתי שנתיים כשאני יושב על ספסלים בפארק במצבים של שמחה עוצמה".
אפשר כמובן לטעון שלא הבנתי את "כוונת הסופר",
אבל בכל אופן כך אני פירשתי את הכוונה, אחרי שקראתי כמה ספרים שמתבססים על הידע והחוכמה של הבודהה.
 
החוכמה האמיתית הכי גדולה שמצאתי שם, זה מה שנקרא "אי היאחזות"
– ההיאחזות של האגו בדברים סביבו כדי להרגיש ביטחון וערך עצמי – כל אלו הם אשליה, ועם זה אני מסכים.
בפועל את היישום של התובנה הזו אני חושש ששאר המסרים בבודהיזם לא ממש משקפים.
היום אני מבין שבאופן אירוני יש פה אובססיה מסוימת וניסיון
של בריחה מהמציאות על ידי היאחזות ב"הנאה של כאן ועכשיו", סוג של "פשטות".
הבעיה עם "הפשטות" הזו שהיא מביאה את אותם מאמינים להיאחז יותר מידי ב"כוחה של תפילה",
לשבת כל היום באיזה מקדש לעשות מדיטציה ולזמר (או לשבת על ספסלים בפארק) במקום להתמודד עם אתגרים אמיתיים שיש בעולם.
 
היו שנים שלא זיהיתי את הבעיות האלו והאמנתי בכל כולי ב"כוחו של הרגע הזה",
עד כדי כך שהפכתי לאלוף בליצור לעצמי חוויה של "כאן ועכשיו" עם התמקדות בהנאה ושחרור כל מחשבה מיותרת.
חשבתי שאני מאוד חכם ו"יודע איך לחיות את החיים" בלי דאגות.
היום אני מבין שפשוט ברחתי. (מה שתמיד נעשה כשאין מספיק ביטחון עצמי אמיתי)
יש בתרבות שלנו (בכל העולם) בעיה של "סגידה להנאה" (ראה טיפול בהתמכרויות)
כי אנשים חושבים על הנאה כפיתרון לסבל. וזה רחוק מהאמת,
כי הפיתרון האמיתי לסבל זה לשחרר מאיתנו מחשבות שיוצרות סבל,
ולא להדחיק את המחשבות האלו עם הנאה כלשהי.
בעיה נוספת שיש בגישה הגורפת שצריך להביא "קץ לסבל", זה שדווקא בגלל הניסיון לבטל לגמרי את הסבל,
אנחנו גם נסגוד לסבל בלי להבין בכלל שזה מה שאנחנו עושים. כי בצד השני של המטבע תהיה בנו את האמונה שאנחנו "צריכים לסבול".
"צריכים לסבול" בשביל לפתור בעיות, או בשביל להגיע לתוצאות מאוד מרשימות, או בשביל להרגיש אשמה כדי שנלמד "להתנהג יפה יותר".
סוגדים להנאה ולסבל בעת בעונה אחת, סתירה שאין בעייתית ממנה…
הנאה שבורחים אליה מחביאה חרדה מאחוריה ולכן היא לא מורגשת כמו הנאה טבעית.
זאת אומרת אנחנו לא באמת מסכימים ליהנות, אנחנו "חייבים" ליהנות.
כשאנחנו לא מסכימים ליהנות אנחנו חושבים ש"צריך לסבול" בשביל משהו, ויחד עם זאת "חייבים ליהנות" כי הסבל כבר מרגיש מוגזם.
לעומת זאת, כשאנחנו באמת מסכימים ליהנות, אנחנו מוכנים לקבל שיש בנו גם סבל (לא מנסים "להשמיד" אותו לגמרי. ואז ההנאה מורגשת באופן שלם ואמיתי יותר, כי עם הגישה הזו, ישנה קבלה עצמית אמיתית ואז הסבל באמת משתחרר ולא מודחק).
אחד השלבים הכי חשובים בטיפול שאני מלווה זה הלימוד כיצד להתייחס לכאב וסבל, כי זו הדרך האמיתית להשתחרר ממתחים מיותרים וכל הבעיות שנלוות להם.

‍‍‍


למעוניינים בפרטים על תהליך הטיפול התקשרו 0524-871100

 למענה על שאלון אישי בנושא לחץ רגשי לחצו כאן

ממליצים על שיטת להרגיש מחשבה אמיתית

לקריאה נוספת על שיטת 'להרגיש מחשבה אמיתית' לחצו כאן

אהבתם? מוזמנים לשתף:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות
Scroll to Top